עריכת הדף "מרדכי שמואל קרול" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ברוסיה בשנת [[תרנ"ט]] לרב ישראל דב קרול.

למד בסניפי ישיבת תומכי תמימים ברוסיה{{הערה|'ספר התמימים' חלק א' עמוד רטז.}}.

שימש כרב בזורביץ ובנובוגרד (סרבסק) שברוסיה.

בהגיעו לגיל חתונה נישא לרעייתו מרת רבקה בת הרב מובשוביץ.

רבו המובהק היה [[יהודה ליב דון יחיא]], ובין שאר פעולותיו ניתן למנות את עריכת כתביו של רבו והוצאתם לאור.

עם חידוש הופעתו של כתב העת התורני של רבני רוסיה יגדיל תורה, בשנת תרפ"ח, נמנה עם ששת הרבנים שהשתתפו בו, בנוסף לשני עורכיו הרב [[יחזקאל אברמסקי]] והרב [[שלמה יוסף זוין]].

בשנת [[תרפ"ט]] בהיותו בנאואקרינקא פנה אל אדמו"ר הריי"צ בבקשה שיסייע לו במציאת משרת רבנות בחו"ל, אך הוא השיב לו שלא ידוע לו על משרה רבנית ובמצב הנתון הדבר קשה להשגה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ.}}.

בשנת [[תרצ"ב]] עלה לארץ הקודש עם משפחתו והתגורר זמן קצר בתל אביב ובחיפה, ובשנת [[תרצ"א]] התמנה כרבו של כפר חסידים ושימש בתפקיד עד פטירתו בגיל 46 בלבד ב[[כ"ט אייר]] [[תש"ה]].

לאורך שנותיו פרסם מאמרים תורניים והשקפתיים בבמות שונות אותם כינס בנו בספר "משא דמשק"{{הערה|ראשי תיבות של שמו מרדכי שמואל קרול. הוא עצמו במאמרים השונים שפירסם לאורך השנים חתם מעת לעת בשם העט דמש"ק.}}.

נפטר בגיל צעיר יחסית, ונטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין בהר הזיתים]], בסמיכות למקום בו נטמן רבו, הרב [[יהודה לייב דון יחיא]].

בהלוויתו השתתפי אלפים, ובין המספידים נמנו רבנים בולטים, ביניהם הרב הראשי הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]], הרב הילמן, הגאון הרב [[איסר זלמן מלצר]], ראש ישיבת "תפארת ישראל" בחיפה הרב דובמן, וראש ישיבת הברון הגאון הרב יחזקאל סרנא.

את מקומו בתפקיד רבו של כפר חסידים, מילא חתנו הרב אליהו-אליעזר מישקובסקי.

בשנות המ"מים הקים בנו הרב שלמה נח קרול ישיבה על שמו במושב חמד בשם "חמדת שמואל".

מלבד לימודיו בישיבת תומכי תמימים והיותו תלמידו המובהק של הרב [[יהודה ליב דון יחיא]]{{הערה|עסק בעריכת כתביו ואף סייע לו בעלייה לארץ הקודש בשנת תרצ"ו.}}, הוא ראה בעצמו חסיד חב"ד{{הערה|כך גם בבטאון הצופה בידיעה שהתפרסמה לציון 20 שנה לפטירתו ב-16 ביוני 1965, נכתב אודותיו: "הרב קרול ז"ל, היווה טיפוס של איש אשכולות. גדול בתורה ובדעה, רב ומנהיג עדה. ליתר דיוק: מורה דרך ומדריך עדה. עיקרו־גופו — התמדה ושקידה בתורה, ביחיד ובציבור. בין חברים מקשיבים לקולו ותלמידים השותים בצבא את דבריו. חסיד המתחסד עם קונו, איש־חב"ד ואיש להט, מבטל את היש — של עצמו ולא של אחרים. סימל בעצמו את התלמיד הכם שיש בו דעת".}}. והקשר החב"די במשפחתו נשמר אף בדור ההמשך, עם חתונתו של בנו הרב שלמה נח קרול עם בתו של הרב [[יעקב לנדא]].