עריכת הדף "מרדכי צבי ברקוביץ" (פסקה)

==תלאות השואה==
הרב מרדכי צבי ברקוביץ נולד בשנת [[תש"א]], בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]] ב[[הונגריה]], בה לא הרגישו היהודים כל כך את מוראות השואה עד אמצע שנת [[תש"ג]]. אז ריכזו הגרמנים ימ"ש את היהודים בגטאות והחלו לשלוח אותם למחנות ההשמדה.

אביו, ר' משה יעקב, נלקח בשבי על ידי הגרמנים, שברשעותם השתמשו בחיילים היהודיים כסוללי-דרך בשדות מוקשים, או למשימות מסוכנות אחרות בחזית המלחמה. באחד הקרבות מול הרוסים, נשבה אביו בידי הרוסים, ששלחו אותו לעבוד במכרות פחם. התנאים בשבי היו קשים אמנם, אך למעשה דווקא השבי הציל את חייו מידי הגרמנים{{הערה|לימים סיפר לבנו כיצד חפר יחד עם יהודים נוספים בור עמוק במורד ההר, כדי שבערב יום כיפור יוכלו לטבול ב'מקווה'.}}.

בעוד אביו נמצא בשבי הרוסי, נלקח מרדכי הצעיר עם אחיו הקטן ואמו מרת חנה, אל מחנה הריכוז ברגן-בלזן. מחנה ברגן-בלזן הוקם כמחנה מעבר שיועד בעיקר להחזקת יהודים לצורך "תוכנית ההחלפה", במסגרתה יוחלפו שבויים גרמניים ביהודים נתיני מדינות הברית. גורלם של בני משפחת ברקוביץ שפר עליהם, והם נבחרו להשלח למחנה זה, שבאופן יחסי היה פחות גרוע ממחנות השמדה אחרים. למרות זאת, הרעב והמחלות היו אורחים של קבע במחנה, ואחיו הקטן נפטר במהלך שהותם במחנה.

לקראת סיום המלחמה, כאשר מפקדי המחנה הבינו כי כוחות הצבא האמריקאי מתקרבים במהירות, וקיצם קרב – העלו אלפי אסירים לרכבות משא, כאשר הם דוחסים אותם באכזריות אל הקרונות, והחלו לנסוע לכיוון גרמניה כדי לבצע שם את זממם ולהרוג את היהודים.

:"למרות שהייתי ילד קטן, בסך הכל בן ארבע, את הלילה ההוא, לא אוכל לשכוח. הרכבת נסעה כל הלילה, ולאורך כל המסע שמענו צרורות של יריות, על הרכבת וממנה חזרה. הבנו שהצבא האמריקאי קרוב מאוד.
:"עם אור ראשון של בוקר, נעצרה לפתע הרכבת, ובאזור כולו שררה דממת מוות. ברגעים הראשונים אף אחד לא הבין מה קורה. ואז לפתע נפתחו הדלתות, ומול עינינו נראו צנחנים אמריקאים. התברר שהגרמנים שהנהיגו את הרכבת וראו את האמריקאים - חששו לעורם, ופשוט עצרו את הרכבת וברחו.
:"יצאנו מהרכבת, והאזור כולו היה מלא בכוחות הצבא האמריקאים. יצאנו מהרכבת, סבי שהיה חלש מאוד התיישב על הריצפה, ואני הסתובבתי באזור. לפתע ראיתי חפץ עגול מעניין, שבקצהו כעין צבת. זה היה נראה לי משחק מעניין, לקחתי את זה בידי, ושיחקתי בצבת. כשהראיתי את ה'משחק' שלי לסבי, הוא נחרד לראות בידי רימון-יד עם ניצרה פתוחה... הוא חטף את הרימון מידי וזרק אותו הרחק בכל כוחו. באותו רגע התפוצץ הרימון, וכך ניצלתי בנס גלוי".