עריכת הדף "
מרדכי צבי ברקוביץ
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==תלאות השואה== הרב מרדכי צבי ברקוביץ נולד בשנת [[תש"א]], בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]] ב[[הונגריה]], בה לא הרגישו היהודים כל כך את מוראות השואה עד אמצע שנת [[תש"ג]]. אז ריכזו הגרמנים ימ"ש את היהודים בגטאות והחלו לשלוח אותם למחנות ההשמדה. אביו, ר' משה יעקב, נלקח בשבי על ידי הגרמנים, שברשעותם השתמשו בחיילים היהודיים כסוללי-דרך בשדות מוקשים, או למשימות מסוכנות אחרות בחזית המלחמה. באחד הקרבות מול הרוסים, נשבה אביו בידי הרוסים, ששלחו אותו לעבוד במכרות פחם. התנאים בשבי היו קשים אמנם, אך למעשה דווקא השבי הציל את חייו מידי הגרמנים{{הערה|לימים סיפר לבנו כיצד חפר יחד עם יהודים נוספים בור עמוק במורד ההר, כדי שבערב יום כיפור יוכלו לטבול ב'מקווה'.}}. בעוד אביו נמצא בשבי הרוסי, נלקח מרדכי הצעיר עם אחיו הקטן ואמו מרת חנה, אל מחנה הריכוז ברגן-בלזן. מחנה ברגן-בלזן הוקם כמחנה מעבר שיועד בעיקר להחזקת יהודים לצורך "תוכנית ההחלפה", במסגרתה יוחלפו שבויים גרמניים ביהודים נתיני מדינות הברית. גורלם של בני משפחת ברקוביץ שפר עליהם, והם נבחרו להשלח למחנה זה, שבאופן יחסי היה פחות גרוע ממחנות השמדה אחרים. למרות זאת, הרעב והמחלות היו אורחים של קבע במחנה, ואחיו הקטן נפטר במהלך שהותם במחנה. לקראת סיום המלחמה, כאשר מפקדי המחנה הבינו כי כוחות הצבא האמריקאי מתקרבים במהירות, וקיצם קרב – העלו אלפי אסירים לרכבות משא, כאשר הם דוחסים אותם באכזריות אל הקרונות, והחלו לנסוע לכיוון גרמניה כדי לבצע שם את זממם ולהרוג את היהודים. :"למרות שהייתי ילד קטן, בסך הכל בן ארבע, את הלילה ההוא, לא אוכל לשכוח. הרכבת נסעה כל הלילה, ולאורך כל המסע שמענו צרורות של יריות, על הרכבת וממנה חזרה. הבנו שהצבא האמריקאי קרוב מאוד. :"עם אור ראשון של בוקר, נעצרה לפתע הרכבת, ובאזור כולו שררה דממת מוות. ברגעים הראשונים אף אחד לא הבין מה קורה. ואז לפתע נפתחו הדלתות, ומול עינינו נראו צנחנים אמריקאים. התברר שהגרמנים שהנהיגו את הרכבת וראו את האמריקאים - חששו לעורם, ופשוט עצרו את הרכבת וברחו. :"יצאנו מהרכבת, והאזור כולו היה מלא בכוחות הצבא האמריקאים. יצאנו מהרכבת, סבי שהיה חלש מאוד התיישב על הריצפה, ואני הסתובבתי באזור. לפתע ראיתי חפץ עגול מעניין, שבקצהו כעין צבת. זה היה נראה לי משחק מעניין, לקחתי את זה בידי, ושיחקתי בצבת. כשהראיתי את ה'משחק' שלי לסבי, הוא נחרד לראות בידי רימון-יד עם ניצרה פתוחה... הוא חטף את הרימון מידי וזרק אותו הרחק בכל כוחו. באותו רגע התפוצץ הרימון, וכך ניצלתי בנס גלוי".
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף