עריכת הדף "מקומו של עולם" (פסקה)

==הביאורים השונים בעניין מקומו של עולם==
אדמו"ר הצ"צ מביא{{הערה|אוה"ת נביאים, יחזקאל עמ' תב ואילך.}} את הדיעות השונות בזה בתורת הקבלה, וכדלקמן (בסדר דמלמעלה למטה):

'''[[האר"י ז"ל]]{{הערה|בשער ח' ( שער אדם קדמאה) רפ"ט, ובשער או"א פמ"ו דע"ט מע"ב}} ועמק המלך'''{{הערה|בש"א רפ"א דף א סע"א.}} פירשו, שהכוונה במקומו של הקב"ה היא ל'''אור אין סוף''' הסובב את המקום הפנוי{{הערה|מקום החלל שלאחר הצמצום הראשון.}}.

'''הפרדס''' פירש{{הערה|בערכי הכינויים, ערך מקום}} שמקומו של הקב"ה הוא '''כתר''' (היינו, אריך אנפין), ונקרא מקומו של עולם כי הוא שורש הנאצלים ומקיף להם.

'''המאורי אור''' פירש{{הערה|אות מ' סעיף ק"ח.}} שמקומו של עולם הוא '''ספירת הבינה'''. היינו, "מקומו" הוא אותיות מקום וא"ו: המקום עצמו הוא הוא ספירת הבינה, ובינה היא מקום מחצב ז"א (שהם שש הקצוות המגדירים את בחינת המקום ברוחניות).

'''ה[[רמב"ם]]''' פירש{{הערה|במורה נבוכים פרק ח' ועוד.}}, שהקב"ה נקרא "מקום" משום שהוא מקור ושורש העולם, וכן הסכים אדמו"ר הזקן{{הערה|ד"ה כי על כל כבוד חופה ועוד.}}.