עריכת הדף "מצוות בטלות לעתיד לבוא" (פסקה)

==מקורה בדברי חז"ל==
הסוגיה ב[[מסכת נידה]] דנה בנוגע ל[[בגד]] שהתערב בו [[כלאים]] עד שאי אפשר למוצאו, בהמשך לכך מביאה הגמרא מחלוקת בין [[רב יוחנן]] ו[[רב ינאי]] האם הותרה הלבשת בגד זה ל[[מת]]. טעמו של רבי יוחנן המתיר הוא משום שסובר שמצוות בטלות לעתיד לבוא, לעומתו רב ינאי אוסר. וזה לשון הגמרא:{{ציטוט|תוכן=תנו רבנן, בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים, ולא יעשנו מרדעת לחמור, אבל עושה ממנו תכריכין למת. אמר רב יוסף: זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא. אמר ליה אביי, ואי תימא רב דימי: והא אמר רבי מני אמר רבי ינאי: לא שנו אלא לספדו אבל לקוברו אסור. אמר ליה: לאו איתמר עלה אמר ר' יוחנן אפילו לקוברו. ור' יוחנן לטעמיה דאמר ר' יוחנן: מאי דכתיב (תהלים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי" כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות.|מרכאות=כן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד ב].}}

הראב"ן והרוקח פסקו כרב ינאי שמצוות אינן בטלות לעתיד לבוא, וממילא אין לקבור מת עם [[בגד|בגדי]] כלאים. 
לעומתם פוסקים רבים פסקו כשיטת רב יוחנן שמצוות בטלות לעתיד לבוא, כך פסקו ה[[רמב"ם]] ([http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=6237 הלכות כלאים פרק י הלכה כה]) ה[[רא"ש]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14311&st=&pgnum=168 הלכות כלאי בגדים סימן י]), הרשב"א, התוספות{{הערה|שם=תוספות}} והטור.{{הערה|1=צוינו בספר לב חיים למהר"ח פלאג'י [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1587&st=&pgnum=218 חלק א סימן לב], בדברי חכמים לבעל השדי חמ"ד (ראה בקישורים חיצוניים).}}