עריכת הדף "מצה עשירה" (פסקה)

==הרחבה==
במסכת פסחים{{הערה|לה, א.}} הגמרא מציינת שאף לא חייבים כרת על אכילה בפסח של עיסה שנילושה ביין ושמן ודבש, אסור לכתחילה ללוש אותה.

לשיטת רש"י, כוונת הגמרא היא שאף עיסה הנילושה במי פירות עשויה להחמיץ, אלא שדינה הוא כחמץ נוקשה, שאינו אסור באיסור כרת החמור, אלא באיסור לאו בלבד.

לעומת זאת לשיטת רבינו תם, עיסה כזו אינה יכולה להחמיץ כלל.

לשיטת [[הרמב"ם]] ו[[רבי יוסף קארו]] שנוקטים כרבינו תם, אין כל חשש חמץ בעיסה זו ולכן הם מתירים לאכול אותה בשאר ימי הפסח, ואילו ה[[רמ"א]] וההולכים בעקבותיו אסרו זאת לחלוטין, ולכן ניתנו מספר הסברים:
*חשש שמא בתוך מי הפירות נכנסה כמות קטנה של מים, שגרמו לעיסה כולה להחמיץ.
*חשש לדעת רש"י שיש חימוץ גם בעיסה שנילושה במי פירות.
*מפני ציווי התורה "שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני", שיש לאכול בימי הפסח לחם עוני בלבד ולא מצה עשירה{{הערה|אבני נזר, אורח חיים, סימן שע"ז.}}.

בימינו, אסרו הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[יעקב יוסף]] עוגיות יין, ופסקו שיש לבערם מהבית כדין [[חמץ]] גמור.

===אכילתה בליל הסדר===
עיסה שנילושה במי פירות בלבד לפי רוב הדעות אינה יכולה להיקרא מצה כלל, ובנוגע לעיסה שנילושה במים ובמי פירות יחד, אף לשיטת המתירים אכילת מצה עשירה שנילושה במי פירות בלבד, במצה שנילושה במים ומי פירות יחד, יש החוששים לאסור אותה הן מפני שהמים בשילוב עם מי הפירות גורמים לעיסה להחמיץ מהר יותר, וכן בשל העובדה שמצה שכזו אינה יכולה להיקרא 'לחם '''עוני''''.