עריכת הדף "
מפי השמועה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==היסטוריה== ===בספרי הקודש=== בזמן חז"ל, שימש הביטוי 'מפי השמועה' לכל דין שנאמר על ידי מישהו שלא מפי עצמו, אלא שקיבל מפי רב אחר, כחלק מתורה שבעל פה, כאשר התורה כולה עברה מרב לתלמיד איש מפי איש{{הערה|סוכה כח, א: ""תנו רבנן: מעשה ברבי אליעזר ששבת בגליל העליון, ושאלוהו שלשים הלכות בהלכות סוכה, שתים עשרה אמר להם שמעתי, שמונה עשר אמר להם, לא שמעתי. רבי יוסי בר' יהודה אומר: חילוף הדברים, שמונה עשר אמר להם שמעתי, שתים עשרה אמר להם לא שמעתי. אמרו לו: כל דבריך אינן אלא מפי השמועה? אמר להם: הזקקתוני לומר דבר שלא שמעתי מפי רבותי. מימי לא קדמני אדם בבית המדרש. ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי, ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי, ולא שחתי שיחת חולין, ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם".}}. בלשון הרמב"ם, משמש הביטוי לכל דבר שהינו [[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|הקדמת היד החזקה לרמב"ם: "דברים שנתחדשו בכל דור ודור בדינים שלא למדום מפי השמועה אלא במדה משלש עשרה מדות והסכימו עליהם בית דין הגדול".}}. כך גם לאורך הדורות, נהגו להשתמש בביטוי זה כדי לבטא דבר שנמסר בעל פה, מבלי לפגום במידת מהימנותו או דקדוקו. ===עדות מפי השמועה=== על פי הלכה, אדם לא יכול להעיד בבית דין על דבר ששמע, אלא רק על דבר שראה בעיניו. אפילו אם האדם עצמו נחשב מהימן, והוא מוסר את הדברים מפי אדם מהימן, אינו יכול להעיד מפי השמועה{{הערה|הסיבות לכך יכולות להיות: א) לא ניתן לסמוך על אמירה '''שאין עמה אחריות''', שהרי לא ניתן לחקור ולהכחיש את המעיד מפי השמועה, ועל כן אינו נאמן. ב) בשל החשש שתוכן הדברים ששמע לא היה ברור ומוחלט וחד משמעי '''ולא ניתן להבהיר''' פרטים שונים באמצעות חקירת העד שמעיד מפי השמועה. ג) אינה דומה שמיעה לראיה, ובשל כך ייתכן שהשומע לא מוסר בדיוק מוחלט את הדברים והוא תפס אותם אחרת ממה שאירע בפועל, או מצד חוסר בביטוי וניסוח של מוסר העדות, או בשל חוסר הבנה של שומע העדות שמעיד בפני בית דין.}}. ===בלשון חסידים=== כבר בספר [[בית רבי]] מופיע הביטוי 'מפי השמועה' המתאר שמועה שאינה מבוססת דיה: "ועתה קורא יקר התבונן נא בסיפורנו זה ותראה ההבדל בינו לבין הקודמים כרחוק כו'. בעזהשי"ת בדברינו לא ימצאו כאלה. כי אנחנו בסיפורנו קו שמנו לנו לא לכתוב דבר מפי השמועה בלתי יסוד מוסד מספרים וסופרים נאמנים, ואף גם אם היינו מוכרחים להביא איזה דבר מפי השמועה שיש בה איזה ספקות כתבנו שהוא דבר המוטל בספק"{{הערה|'דבר אל הקוראים', עמוד 6 הוצאת ברדיטשוב תרס"ב.}}. בדורנו, הביטוי נפוץ בספרי הליקוטים השונים המפרסמים סיפורים ואמרות מרבותינו נשיאינו ומחסידים, כאשר לא ניתן לאמת את מקור השמועה מפי אדם מהימן ומוסמך{{הערה|ראו דוגמאות ב[[אוצר פתגמי חב"ד]], [[אוצר סיפורי חב"ד]], ועוד.}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף