עריכת הדף "מסע ברדיטשוב" (פסקה)

==רקע==
{{ערך מורחב|התייסדות חסידות חב"ד}}
לאחר הסתלקות [[המגיד ממעזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]] סירב לקבל עליו את הנשיאות באופן מיידי. בזמן זה שהה במקום קבורת המגיד, באניפולי, שם למד מאת ר' [[אברהם המלאך]] ועם ידידיו. לאחר
זמן חזר לעירו, אך גם שם לא נהג ברבנות, ונסע תקופה אל ר' [[מנחם מענדל מוויטעבסק]]{{הערה|ראה 'בית רבי', סוף פרק ד' ועוד שם, [[ליקוטי שיחות]] ב, עמ' 459 -460, ועוד.}} ללמוד אצלו.

בשנת [[ה'תקל"ז]] הצטרף אדמו"ר הזקן אל קבוצת העולים ל[[ארץ הקודש]], בראשות ר' מענדל מוויטבעסק, אך כאשר הגיעו למוהילוב, התחננו וביקשו הרבנים ו[[אנ"ש]] שישאר במקום ואדמו"ר הזקן החליט להישאר עמם. גם שם לא נהג ברבנות, אף שהרב המקומי וויתר על תפקידו לטובת אדמו"ר הזקן{{הערה|ראו 'בית רבי', עמ' יב הע' 2.}}. כאשר חזר אדמו"ר הזקן לליוזנא{{הערה|לאחר כחצי שנה, על פי 'בית רבי' שם}}, נהיה לרב ומורה צדק, אך עדיין סירב לקבל את הנשיאות. רבני וחסידי חב"ד שבארץ הקודש, הפצירו ברבינו שיאות לקבל עליו את הנשיאות{{הערה|ראו במכתבם מ[[ה'תקמ"ב]] ואילך בספר 'איגרות חסידים מארץ-ישראל, בהוצאה ירושלים [[ה'תש"מ]], וכן בספר 'יסוד המעלה', ב, בני ברק [[ה'תש"מ]]}}, וכמו כן הורו גם לחסידים שב[[רוסיה]] שלא יבקשו רב אחר, אלא יפצירו באדמו"ר הזקן שיהא רבם{{הערה|ראו שם}}.

בערך לקראת שנת [[ה'תקמ"ה]], החל אדמוה"ז לנהוג בנשיאות ברמה ובהפצת שיטתו הקדושה לרבים{{הערה|ראו 'בית רבי' עמ' 30, 'תולדות חב"ד בארץ הקודש' בהוצת ברוקלין [[ה'תשמ"ח]] עמ' 22 ועוד.}}, ואף שבתחילה חשש לנהוג בנשיאות בפני הרבנים המבוגרים ממנו{{הערה|ר' ישראל מפולצק ור' יששכר בער מקבליניק, שהיה רבו של אדמוה"ז בילדותו}} {{הערה|ראו 'בית רבי' עמ' 124, ובספר השיחות: קיץ [[ה'ש"ת]] עמ' 124, [[ה'תש"ה]] עמ' 53 ועוד}}, אך לאחר זמן נסתלק הרב ישראל והרב ישכר בער קיבל את מרותו של אדמוה"ז ואף נסע בשליחותיו.

אדמו"ר הזקן עסק אז באסיפת [[כסף (ממון)|כספים]] עבור רבני חב"ד שבארץ ויצא לערים שבמדינתו לגייס כספים. כמו כן אדמוה"ז שלח גם מכתבי בקשה לאדמו"רי פולין שיחזקו את הנתינה והגבייה בקרב החסידים שלהם{{הערה|ראה מכתב אדמהו"ז אל בעל ה'מאור עיניים' מטשרנוביל, באגרות קודש מאת אדמוה"ז עמ/ סו.}}. בראש [[חודש אייר]] [[ה'תקמ"ח]] נסתלק ר' מנחם מענדל בארץ הקודש, ותחתיו עמד ר' אברהם מקאליסק, שהמשיך לכתוב לאנ"ש מחוץ לארץ, לקיים את ציווי אדמוה"ז{{הערה|ראה תולדות חב"ד באה"ק עמ' כג-כד.}}. אדמוה"ז עמד לימינו של ר' אברהם, בזמן שהרב משפיטיווקא והרב מנשכיז פתחו במערכת גביהה נפרדת, שעליה כתב אדמוה"ז{{הערה|ראה שם, עמ' כו}}:
{{ציטוט|תוכן=ועתה חדשים מקרוב באו...להרוס הבנין ומצב ישיבת אה"ק תובב"א, ולעורר מדנים חנם על על הנהגת אדונינו הרב הכהן הגדול שי', ולפעול אצל הגבאים דמדינות הנ"ל, שלא יושלח כסף הכולל לידו הק', כי-אם שאשנשי פולניא הגרים באה"ק יחלקוהו בינהם ברצונם.|מרכאות=כן|מקור=תולדות חב"ד באה"ק עמ' כו}}

אולם, בשנת [[ה'תקנ"ז]] החל הרב מקאליסק לכתוב מכתבים בהם נאמרו דברים קשים כנגד [[תורת חב"ד|שיטת]] [[חסידות חב"ד]] המקשרת ומלבישה את דברי [[האריז"ל]] בדברי [[הבעל שם טוב]], נגד פרסום [[דא"ח]] ברבים ושיתוף השכל האנושי בשכל האלוקי של החסידות, וכלשונו 'ריבוי השמן בנר' - אשר עלול לפגום באמונה התמימה. את דעתו כתב הן לאדמוה"ז והן לציבור אנ"ש הרחב.

בתחילה, היה מתנצל ומבהיר במכתביו משנת [[ה'תקס"א]], אשר אינו כותב זאת כצד במחלוקת אלא כידיד, 'איש אל רעהו'. אך לאחר זמן קצר, בשנים [[ה'תקס"ב]] - [[ה'תקס"ג]], החל להחריף את סגנון מכתביו, ולאור התערבותם של אנשי מחרחרי ריב ומדון, אשר היו מפיצים שמועות מופרכות בין היתר בשמו של אדמוה"ז. ר' אברהם החל לשלוח את מכתביו לצדיקי פולין, בטענות נגד אדמוה"ז, נגד שיטתו ותורתו בדרכי החסידות ובגביית המעמדות{{הערה|למרות שבאותם שנים כתב בעצמו בשבח של שיטת חב"ד, ובפרט בעניין ההתבוננות, וראה ב[[אגרות קודש]] עמ' תמז.}}.

חלק מהרבנים שקיבלו את המכתב והשתכנעו, חלקו על אדמוה"ז והחלו לגבות מעמדות בסדרים שארגנו ולא משלוחי אדמוה"ז{{הערה|בראשם ר' ברוך ממז'יבוז' ור' מרדכי מלעכוויטש.}}. עם זאת, היו רבנים אשר קיבלו את המכתב אך עדיין עמדו לצד אדמוה"ז, בינהם ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], שהתייצב לצד אדמוה"ז, ואף תמך ועודד את שטיתו ודרכו בחסידות{{הערה|מכתבי הצדדים נדפסו באגרות בעל התניא ובני דורו עמ' קסט.}}.