עריכת הדף "מסכת פאה" (פסקה)

== תחילת וסיום המסכת ==

בתחילת המסכת ישנה ה[[משנה]] הידועה בענין {{ציטוטון|אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם ב[[עולם הזה]] והקרן קיימת לעולם הבא}}. על פי ביאורו של ה[[רמב"ם]], מדובר במצוות שבהם הוא טוב לבריות וטוב לשמים, ולכן שלא כשאר המצוות שהקרן רק קיימת ל[[עולם הבא]], במצווה זו בעבור שהוא טוב לבריות הוא אוכל גם את פירותיהם בעולם הזה.

סיום המסכת הוא באמירה, שכל מי שצריך ליטול מה[[צדקה]] ואינו נוטל אינו מת מהזקנה עד שיפרס אחרים משלו, שנאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו.

לפי גרסאות מסוימות ישנה הוספה נוספת בדיני דן שדן אמת לאמיתו והיפוכו, וכבר נתחבטו המפרשים לפי הכלל הידוע שיש לסיים בדבר טוב, הם מתרצים תירוצים ומפריכים אותם{{הערה|1=תוס' אנשים שם. תוס' בסוף [[מסכת ידים]].}}.

למעשה, בספר המשנה שכפי השמועה נעתק מכתב ידו של ה[[רמב"ם]], המשנה מסתיימת ב"כל מי שאינו צריך ליטול ואינו נוטל", ואילו החלק האחר הינו מ[[ברייתא]] שהשתרבבה בטעות{{הערה|מלאכת שלמה.}}.

=== ברוך הגבר ===

ברמב"ם מביא את ההלכה הנזכרת, אך לשיטתו הראיה היא מתחילת הפסוק "ברוך הגבר אשר יבטח בה'" ואילו את סוף הפסוק אינו מצטט. 

כדי לבאר את הענין, מקדים הרבי שבמילא קשה מהיכן היא ראיית המשנה על החלק השני של ההבטחה "אינו מת עד שיפרנס אחרים משלו", יש הרוצים לתרץ שהראיה היא מהמשך הפסוקים "ולא ימיש מעשות פרי" וענין הפירות הוא כעץ שמפרנס את האחרים, אם כי פירוש זה הינו דחוק, שהרי בנוסח שלפנינו לא מוב "וגו'".

על פי גרסתו של [[הרמב"ם]] המובאת לעיל, הראיה היא אף לא מהמשך הפסוק "והיה ה' מבטחו" אלא מראשו - "ברוך הגבר אשר יבטח בה'". הרבי מבאר, כי הראיה היא דווקא מהמילה "ברוך". שכן ענין ה[[ברכה]] הוא ענין של הברכה חדשה ושפע נוסף, ולא באופן של מדה כנגד מדה.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] חלק א' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=675c1368-1c47-4024-ae14-1544e8ed3bf2&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=77 עמ' 77].}}