עריכת הדף "מסכת ביצה" (פסקה)

== ביאורי הרבי ==

בסיום המסכת מובא, כי "אין משקין ושוחטין את המדבריות", כלומר, למרות שמותר לשחוט, אין לשחוט את הבהמות המדבריות, אבל משקין ושוחטין את הביתות. 
===הלכות שחיטה===
בגמרא נשאלת השאלה, מהי אריכות הלשון "משקין ושוחטיו", ומתרץ שהחידוש הוא שעל אדם להשקות את ה[[בהמה]] לפני השחיטה. [[הרבי]] מביא כי יש בכך שני טעמים: 

א. שתהא נוחה להפשיטה, ולא יהא העור נדבק בבשר. 

ב. כדי שאם תהא סירכה על הריאה, תשמט הסירכה, וכך לא יהיו צריכים להטריף את הבהמה.

===איסור תחומין ביום טוב===
מובא בגמרא: {{ציטוטון|תנו רבנן, אלו הם בתיות ואלו הן מדבריות, מדבריות כל שיוצאות בפסח ורועות באפר ונכנסות ליישוב ברביעה ראשונה, ואלו הן ביתות כל שיוצאות ורועות חוץ לתחום ולנות בתוך התחום}}. הרבי מביא מכאן, שהיתר השחיטה הוא רק בבהמות הנמצאות בתוך התחום, אבל או לצאת ולקחת בהמות מחוץ לתחום כדי לשוחטן.
====תירוצו של החתם סופר====
הרבי מקשה, שכשם שהתירו מלאכות אוכל נפש ביום טוב, כך יתירו איסור תחומין גם כן. ומביא את תירוצו של ה[[חתם סופר]], שאיסור תחומין אינו בכלל מלאכה, אלא הוא איסור חדש ונפרד, ובזה אינו ההיתר של מלאכת אוכל נפש.

ומוסיף הרבי להקשות, כי לכאורה הרי איסור תחומין נאמר ב[[שבת]] "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי", ומנין שהוא קיים אף ביום טוב. והרבי מבאיר את הסבר החתם סופר, שמכיון שפסוק זה נאמר לגבי המן, שלא ירד גם ביום טוב, מההכרח ש"ביום השביעי" הוא לאו דווקא.