עריכת הדף "מנחם מענדל קופרשטוך" (פסקה)

==תולדות חיים==

הרב קופרשטוך נולד בעיירה דולהינוב, לאביו הרב ברוך ולאמו מרת ברכה רבקה. אביו היה מחסידי ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צמח צדק]] ושימש כשו"ב בעיירות פרילוקי ודולהינוב. למד במשך תקופה בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תו"ת ליובאוויטש]]. 

ב[[ט"ו בסיוון|ט"ו סיון]] [[תרס"ט]] התחתן עם אשתו מרת חיה פייגא בתו של הרה"ח ר' שנ"ז דובער הכהן ומרת שיינה מלכה פסינזון. ר' זלמן היה תושב העיירה דולהינוב וחסיד חב"ד. לאחר חתונתם התיישבו בדולהינוב. בתקופת חתונתו, נסמך לרבנות מהרב יהושע יסנרדסקי, רבה הראשי של פרילוקי, וכן מהרב אברהם יהושע העשיל זמסקי מפרילוקי, ממנו גם קיבל הסמכה לשחיטה. 

בשנת [[תרע"ו]] התקבל לרב בעיירה רשליטוב. באמצע [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר הרב לעיירה [[פולטובה|פולטבה]]. בתום המלחמה חזר הרב לעיר הולדתו, ופתח ישיבה לצעירים. כשנתיים לאחר מכן, בשנת [[תרפ"ג]], קיבל הרב הצעה לכהן כרבה של העיירה פסטוב שב[[אוקראינה]].

בשנת [[תרפ"ט]] הוזמן הרב קופרשטוך ל[[חתונת הרבי]] נשי"ד עם הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]] בתו השניה של הרבי [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הריי"צ]], שנערכה בי"ד כסלו ב[[ורשה]]. בהגיעו, זכה הרב קופרשטוך שהרבי הריי"צ כיבדו להיות עד בכתובה יחד עם הרה"ח ר' [[דובער משה שמוטקין|דב משה שמוטקין]].

בתחילת שנת [[תר"צ]] עזב רב העיירה [[גלובקע]], הרב זונדל רובינזון את כהונתו, חסידי חב"ד בגלובקע בקשו למנות את הרב קופרשטוך כרב, הם כתבו על כך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וקיבלו את הסכמתו וברכתו. אולם עדת ה[[מתנגדים]] בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די חדש. למרות זאת הגיע הרב קופרשטוך לשמש שם כרב, אך בעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, רק לאחר שנה שקטו הרוחות, והוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. בשנת [[תרצ"ב]], הוכתר הרב קופרשטוך לרבה של גלובקע במעמד [[אדמו"ר הריי"צ]] עמו בא גם חתנו, [[הרבי]].

בעקבות עזיבתו של הרב קופשטרוך את תפקיד הרבנות בפסטוב, פעל אדמו"ר הריי"צ למינויו של הרב [[יהודה לייב פריידין]] כממלא מקומו.

===בארץ הקודש===

בשנת [[תרצ"ה]] - עת עליית המפלגה הנאצית לשלטון - עזב את גלובקע, עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב עם משפחתו בעיר [[חיפה]], שם הקים את קהילת חב"ד בעיר ודאג לצרכי חברי הקהילה במסירות רבה. היה מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש ושימש גם [[אב"ד]] בחיפה וסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב קופרשטוך נודע בכושר הדיבור שלו, ולא אחת נדדו תושבי חיפה לשמוע את דרשותיו ב[[שבת]] בעת ה[[סעודה שלישית]].

מדי [[שבת חזון]] היה נוהג לעשות [[סעודת הודיה]] על הנצלו מידי ה[[יבסקציה]], בזמן שהלשינו עליו כי הוא מלמד תורה לילדים, היבסקים עצרו אותו והטילו עליו גזר דין מוות, בהגיע זמן ביצוע גזר הדין התברר כי התליין שיכור ואינו מסוגל לעשות את העבודה וכך ניצלו חייו.

הרב קופרשטוך האמין כי בכל רגע [[משיח]] מגיע, ופרסם זאת רבות. אמונתו זו גרמה לו להחמיץ את כלי הפסח באמרו: {{ציטוטון|תיכף משיח יתגלה ובזמן הגאולה לא ידוע בכלל אם יקוימו המצוות כפשוטם ולשם מה צריך כלי פסח הרי עד אז משיח יבוא...}}

הרב קופרשטוך נהג להתפלל באריכות ודביקות רבה, ותפלתו הייתה מעוררת לבבות{{הערה|ע"פ סיפורו של השופט צבי טל, על תפלת [[ראש השנה]] של הרב קופרשטוך, שנשאר אחרי כולם והתפלל באריכות, ו[[קריאת שמע]] לבדה ארכה לו במחצית השעה.}}.

הרב קופרשטוך נפטר - ב[[ז' אדר|ז' אדר א']] [[תש"ו]] ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].