עריכת הדף "מנחם מענדל פוטרפס" (פסקה)

== תולדות חיים ==
ר' מענדל נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס"ז]]{{הערה|ישנה מחלוקת האם שנת הלידה תרס"ח {{מקור}} או תרס"ז (הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב). המחלוקת מתבססת על מקורות לשני הצדדים}} ב[[עיירה]] [[פלעשניץ]] ב[[רוסיה הלבנה]], לאביו ר' מנחם מענדל ולאמו מריאשא באדנא - נפטרה ה מנחם אב תשי"ח - (בת משפחת סגלוביץ ואימה למשפחת קוגל), הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. בשל היותו יתום מאב, גדל ר' מענדל אצל סבו החסיד ר' [[חיים פוטרפס]] ב[[חרקוב]], שהיה אחד ממעצבי אישיותו וממנו קיבל סיפורי חסידים רבים. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]], היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' [[חנוך הענדל קוגל]]. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות.

הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]] רעיית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]], בהגיעה ל[[ליובאוויטש]] הייתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משוחחות בסיפורי חב"ד ו[[מנהג#היחס למנהגי חב"ד|מנהגי החסידים]]. ב[[תרע"ה]] כשמלאו לנכדה שבע שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ"ק אדמו"ר הרש"ב שיקבל אותו ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: "ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף יחידות און בענטש אים"! (תרגום מ[[יידיש]]: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו).
והרבי נתן לו ברכה ל[[יראת שמים]] ומתוך אריכות ימים ושנים.

מעתה, הפך הדבר למנהג תדיר יותר. כמעט מדי שנה, לקחתו עמה ב[[נסיעה לרבי|נסיעותיה לרבי]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר"פ]] כשמלאו לו 12 שנים היה הפעם האחרונה בה זכה לשהות אצל [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי הרש"ב]].

=== לימודיו בישיבה ===
[[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' [[זלמן משה היצחקי]]]]
בסוף שנת [[תר"פ]] התקבל לישיבת [[קרמנצ'וג#ישיבה מחתרתית|תומכי תמימים בעיר קרמנצ'וג]] שם למד עד שנת [[תרפ"ד]]{{מקור}}, בשנה זו הבולשת הסובייטית חשפה את הישיבה והוא נאלץ לברוח.
משנת [[תרפ"ה]] למד בישיבות מחתרתיות ב[[חרקוב]], [[וויטבסק]] ו[[נעוול]] עד שנת [[תרפ"ט]], אז נסגרו גם ישיבות אלו, והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב: למד בשנים תרפ"ה-ט ב[[חרקוב]], [[ויטבסק]] ו[[נעוועל]]}}.

ברבות הימים תיאר המשפיע את זיכרונותיו מימים אלו: כל [[ליל שישי]] היה מוקדש כולו ללימוד. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות; הוא עצמו היה מקדיש לילה זה ללימוד ה[[גמרא]].

הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו הרב [[זלמן משה היצחקי]] הרב [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד), הרב [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]], ועוד.

===משגיח בתומכי תמימים===
בשנת תר"צ נקרא לשמש כ[[משגיח]] ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ב[[יקטרינוסלב]]. בזכרונותיו מהתקופה ההיא הוא מציין את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה כלפי רב העיר הרב הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].

באותה שנה כיהן גם כמשגיח ב[[אודסה]]{{הערה|שם=תולדות חב"ד ברוסיה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב}}.

==="הצעת קאראלעוויץ נכונה"===

ר' מענדל נסע אל בית אמו שבחרקוב, והחל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן למובחרים שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרב [[בן ציון שם טוב]], ואחותו הצעירה נישאה להרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]].

באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מכובדים. הוא ריכז מספר הצעות, ודיווח אודותם לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], ששהה אז בפולין, וביקש את הדרכתו וברכתו. מענה הרבי היה: "הצעת קאראלעוויץ נכונה" - הכוונה הייתה לרב [[בן ציון רובינסון]], אשר התגורר בקאראלעוויץ והוא אשר הציע לר' מענדל את בתו.

הוא נסע אפוא לקאראלעוויץ, והגיע לעיר לקראת [[שבת קודש]]. לאחר התפילה השתתף ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שהתקיימה ונטל [[משקה]] ביד רחבה עד שכתוצאה מכך בסיום ההתוועדות - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר חצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע שמע את ר' בן ציון אומר לזוגתו: "נראה, שהבחור הזה הוא "א אמת'ר חסידישער בחור" (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא "להתראות", ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך".

ואכן, השידוך יצא לפועל בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעיירה של הכלה, ביום שלישי [[י' בתמוז]] ה'[[תרצ"ג]].