עריכת הדף "מנחם מענדל הנדל" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[צפת]] לאביו הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] ולאמו מרת [[רחל הנדל|רחל]], ולמד ב[[מוסדות אור מנחם (צפת)|תלמוד תורה חב"ד המקומי]], בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ובישיבה גדולה [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]]. בשנת [[תשנ"ב]] למד ב[[קבוצה]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], בשנת [[תשנ"ו]] [[נישואין|נשא]] את מרת הניה לאה גינזבורג, בתו של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]].

משנת [[תשמ"ה]], בהיותו בגיל 12, זכה להיות אצל הרבי ב[[חודש תשרי]] בכל שנה.

כיום הוא מתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] והינו חלק מקהילת [[אנ"ש]] [[770]] כשהוא מקפיד על השתתפות בתפילות במנין של הרבי, מנהל את [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] והינו מעסקני שכונת קראון הייטס.

===מכון להפצת בשורת תורת הגאולה===
בשנת [[תשנ"ב]] פתח הרב הנדל יחד עם ר' [[יהודה לייב דונין]] "מכון להפצת בשורת תורת הגאולה", במסגרתו הוציאו לאור את הספר [[פניני גאולה]], הספר [[והוא יגאלנו (ספר)]] וקונטרסים שונים בענייני גאולה ומשיח.

כמו כן ארגן המכון "מעגל לימוד עולמי" בענייני גאולה ומשיח של תלמידי התמימים בעולם כולו, כך שבמשך עשרים וארבע שעות רצופות התקיימו שיעורי וסדרי גאולה ומשיח ללא הפסקה, על פי חלוקה מראש בין ישיבות תומכי תמימים ברחבי תבל. על מעגל זה זכו לקבל את מענה קדשו של [[הרבי]].

===נס תחיית המתים===
[[קובץ:מענדי הענדל מברך הגומל אחרי נס הצלתו בחג סוכות תשנ"ג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הענדל מברך הגומל, לאחר נס 'תחיית המתים' שארע לו בשנת [[תשנ"ג]]]]
ביום טוב שני של סוכות [[תשנ"ג]] יצא [[הרבי]] בפתאומיות ל[[התוועדות]] עם ה[[חסידים]] ב[[זאל הגדול]] ב-[[770]]. בשל הפתאומיות נוצר לחץ גדול בשורות הראשונות שלפני בימת ההתוועדויות של הרבי, וכתוצאה מכך נפלו הנוכחים זה על זה, כשבלי לשים לב ובלי יכולת להיחלץ דרכו על בחורים שנפלו על הרצפה. הרב הענדל (אז [[הת']] מענדי) היה בין אלו, וחברי [[הצלה קראון הייטס]] הוציאו אותו במאמצים עילאיים מתחת ערימות הקהל, ומשם פינו אותו באמבולנס לבית הרפואה.

על פי הערכת החובש באמבולנס - כבר לא היה בין החיים. אך בנס ממש, לאחר זעקתו של אחד התמימים שעמד לידו, לעבר הרבי "רבי! הוא מת!", ומבט חד שנעץ בו הרבי, החל להגיב לסביבה ותוך כמה ימים עמד על רגליו בריא ושלם.