עריכת הדף "מנחם זאב גרינגלס" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[א' בטבת|ר"ח טבת]] [[תרע"ז]] למשפחת חסידי [[אלכסנדר]] ב[[פולין]]. בצעירותו נסע ללמוד ב[[ירושלים]]{{הערה| בתשורה לבר מצווה של מנחם מענדל שי' מונדשיין, תשע"ג, ע' 129 נדפס מכתב הרב גרינגלאס בו מספר שמשפחתו גרה בירושלים בשנות תרפ"ז- תרפ"ט ושהוא למד בירושלים ב"מאה שערים" וב"עץ חיים" (שם ע' 134). פרטים נוספים - באופן אחר - על התקרבותו ראו בספר ליקוטי סיפורי התוועדויות, עמ' 30.}}, וכאשר חזר לפולין, ראה יום אחד את תפילתו המיוחדת של ידידו ר' [[משה אליהו גרליצקי]] והחליט שהוא רוצה ללמוד במקום שמלמדים שם כיצד להתפלל ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לודז']] אצל הרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].{{הערה|פרטים נוספים - באופן אחר - על התקרבותו ראו בספר ליקוטי סיפורי התוועדויות, עמ' 30.}}

בשנת [[תרצ"ה]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] ללודז' את [[סידור הבעל שם טוב]], בכדי להראותו למי שייתן תרומה מכובדת לישיבת תומכי תמימים בעיר. אדמו"ר הריי"צ התנה את חשיפת הסידור בשני תנאים: 1. הליכה קודם ל[[מקווה]]. 2. שהאנשים עצמם לא יגעו בסידור, רק אחד מנאמני הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')]] ידפדף בסידור, לעיני המתעניין. מי שנבחר להראות את הסידור לאנשים היה הרב גרינגלס, כפי שסיפר לאחר שנים רבות "זכיתי להיות אז מהמראים את הסידור במשך כשתי שבועות". בהזדמנות אחרת סיפר ש"דפדפתי בו מתחילתו ועד סופו וראיתי את כל החידושים שבו".

בשנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נאלצו תלמידי הישיבה לברוח מהמקום והם מינו את הרב גרינגלס יחד עם הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], שיהיו שלוחי הישיבה לקבל ברכת פרידה מאדמו"ר הריי"צ{{הערה|באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ל[[יחידות]] הציעו לו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: "שהרבי יראני איך שאני"!}}. חלק מתלמידי הישיבה הצליחו להבריח את הגבול ל[[ליטא]], שם פתחו הפליטים את הישיבה מחדש.

היה מקבל מהרב [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')]], ממנו גם למד הרבה [[קבלה]]. בעקבות [[מלחמת העולם השנייה]] נסגרה הישיבה בלודז', והרב גרינגלס עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]].

לאחר תקופה עבר לישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]].

הרב גרינגלס, היה אדם שהקרין שמחה על סביבתו. פעם קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ, בו הוא גינה את ה[[ליצנות]] והסביר כיצד ניתן לנצל את ה[[שמחה]] ל[[קדושה]]. אדמו"ר הריי"צ מאוד קירב את הרב גרינגלס ובאחד המכתבים אף כינה אותו בתואר "תלמידי". הרב גרינגלס שמאוד ייקר את המכתב הזה, ביקש בצוואתו שיניחו לו את המכתב בידו הימנית לאחר [[הסתלקות]]ו. כשלמד באטווצק, הגיע פעם אדמו"ר הריי"צ לביקור בישיבה ולפני שעזב, הלכו התלמידים ללוותו. לפני שיצא ברך אדמו"ר הריי"צ את התלמידים ואמר להם: "תמימים! זוטרי דאית בכו מחיה מתים!" (= קטנים שבכם מחיים מתים), בדקו ומצאו שהרב גרינגלס היה הקטן שבחבורה.

===במונטריאול===
נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ ל[[מונטריאול]] שם הקים את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ובית כנסת חב"ד מונטריאול.

במשך שנים שימש כ[[משפיע]] במונטריאול ולימד אלפי בחורים. בדרכו המיוחדת חינך בחורים רבים ל[[תורה]] ו[[יראת שמים]]. אחת מהתבטאויותיו המפורסמות היא: "לעולם לא "ירדתי" על בחור. רק העלתי אותו..."

[[הרבי]] סמך עליו מאד, וביחד עם ר' [[יהודה לייב גרונר]] הטיל עליו לערוך את [[ספר המנהגים]] - [[חב"ד]]. הרב גרינגלס ערך את הקובץ "[[לקוטי דינים ומנהגים]]" שהופיע ב[[תשי"א]] תחת הגהתו של הרבי.

בשנות היו"דים שמר הרב גרינגלס על קשר מכתבים צמוד עם המקובל הרב ישעיה אשר זעליג מרגליות מ[[ירושלים]]. הרבי העביר לרב מרגליות מסרים רבים דרך הרב גרינגלס, בין היתר בנושא שאלת ההצבעה בבחירות באה"ק.

הרבי ביקש מספר פעמים מהרב גרינגלס שיעלה על הכתב סיפורים וזכרונות ששמע מהחסידים ב[[אטווצק]] ועוד. בשנותיו האחרונות ערכו תלמידיו ספר "[[ליקוטי סיפורי התוועדויות]]", גדוש בסיפורים וזכרונות שעל חלקם עבר ותיקן בעצמו. לפועל הופיע הספר אחר פטירתו, בתחילת שנת [[תשע"ב]].

ידיעתו הרחבה בקבלה הייתה לשם דבר, בעקבות לכך זכה שהרבי (בהתוועדות שמחת בית השואבה תשי"ח) יכנה אותו "מונטריאלער מקובל"{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=47437 הקלטה] באתר [[שטורעם נט]].}}.

לרב גרינגלאס ישנה ספריית ענק, וממכתבי הרבי אליו עולה כי "השאיל" לרבי ספרים רבים.

לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]] התמסר הרב גרינגלאס לתפילות ולפעולות להחשת הגאולה השלימה ברפואתו של [[הרבי]], תוך שהוא עוזב באופן זמני את תפקידו בישיבה. רק לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] שב ללמד ולהדריך את תלמידי הישיבה, תוך שהוא חוזר ומדגיש את האמונה השלימה ברבי ובנצחיות דברי קדשו.

בשנת [[תשס"ו]] נפל במהלך תפילה בבית הכנסת שייסד, הוא עבר מספר ניתוחים, והחלים. כעבור שנה חלה בדלקת ריאות, ומאז לא שב לאיתנו.

ב[[כ"ב בטבת]] [[תשע"א]] נפטר, ונטמן בחלקת חב"ד במונטריאול, קנדה. על מצבתו מופיע צילום כתי"ק של הרבי אודותיו: "הרה"ח משפיע בתו"ת התמים".