עריכת הדף "מנהג" (פסקה)

==היחס למנהגים בתורת חב"ד==
המקור הראשון שדן בפירוש בחשיבותם התורנית של מנהגי ישראל, הם דברי התוספות במסכת מנחות: '''{{ציטוטון|מנהג ישראל תורה היא}}'''{{הערה|תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כ' עמוד ב. משפט זה התפשט בתפוצות ישראל והועתק רבות בספרות התורנית, [[אדמו"ר הזקן]] מזכיר משפט זה בשולחן ערוך שכתב במספר מקומות: או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.}}, אך כבר הרבה לפני זה נזכרו המנהגים, ולמשל בלשון המשנה: "מקום שנהגו...".

בסיבת הדבר שאכן מנהג ישראל תורה, מצינו כמה הסברים. [[הרשב"א]] כותב{{הערה|[[שו"ת]] הרשב"א ח"א, ט'.}}, שמנהג שקיים אפילו אצל זקנים או נשים זקנות, אין לבטלו, כיון שבהכרח יש לו מקור שמגיע עד משה רבינו. ב[[שו"ת]] של [[ר"י חאגיז]]{{הערה|שו"ת הלכות קטנות א', ט'.}} ניתן טעם, שודאי לא יתן הקב"ה שמנהג שָגוּי יתפרסם אצל כל בני עמו, ולכן מנהג שנתפשט, הוא ודאי אמיתי.

בחסידות חב"ד זכה המנהג למקום של כבוד, ורבותינו נשיאינו התייחסו אליו בחרדת קודש.

באופן מיוחד, הרבי מדגיש את החשיבות שיש לייחס למנהגי ישראל בתחום ה[[חינוך]], שיש להקדים ולחנך את הילד על יסודות המנהג מכיוון שיש במנהג אמירה חינוכית ברורה לילד, המציבה את היחס הקדוש למנהגי ישראל בראש סולם הערכים שלו{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] חלק א' עמ' 244. השיחה עובדה בכמה בימות, ביניהם בעלון [http://likras.org/files/15711_15323.pdf ביאורי הגדה] של [[מכון אור החסידות]] עמ' 4 {{PDF}}}}.

היחס לחשיבותם של המנהגים לא הצטמצם לתחום ההגות וההוראה בלבד, אלא היו מקרים בהם מסרו גדולי ישראל את נפשם בכדי למנוע מהגויים לפגוע במסורת המנהגים של עם ישראל, וב[[אסיפת הרבנים תר"ג|אסיפת הרבנים שהתקיימה בשנת תר"ג]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נאסר 21 פעמים ומסר את נפשו בפועל כדי למנוע חקיקה ממשלתית שתפריע לקיום ושמירת מנהגים אלו{{הערה|פרטי האסיפה מסופרים באריכות ב[[ספר התולדות]] של הצמח צדק, פרק יג.}}.

===היחס למנהגי חב"ד===
בתוך המנהגים עצמם, רבותינו נשיאינו ייחסו חשיבות עצומה למנהגים שהונהגו על ידי נשיאי תורת החסידות, והתבטאו שהשמירה עליהם מוסיפה ביראת שמים, ובהיבטים מסויימים, חשובה אפילו יותר מאשר השמירה על גדרי ההלכה עצמה{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] תרצ"ו-חורף ת"ש, עמוד 112.}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר: {{ציטוטון|מנהגי ליובאוויטש מיוסדים לא רק על הלכה או על הידור מצווה, אלא גם על ענינים רוחניים הנוגעים בנפש. הם מעמידים את הלך הרוח הכללי של יהודי על בסיס של עבודה, שהוא ובני ביתו מוארים ברוח הטהרה שהמנהגים מביאים איתם}}{{הערה|קטע שיחה מתוך[[ספר השיחות]] בתרגום ללשון הקודש, תש"ב עמ' לב.}}.

החשיבות שניתנה למנהגי החסידים, הרחיקה לכת עד כדי מסירות נפש, מכיוון ש{{ציטוטון|עם מנהגים אלו יקבלו היהודים את משיח צדקנו}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)]] [[תש"ט]] עמוד 171.}}.

הרבי (בעידודו של חותנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ)  ליקט וערך את מנהגי חב"ד ומנהגי רבותינו נשיאינו, והדפיסם כתוספת לקונטרסי המאמרים של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, וכן בלוח "היום יום".  לימים רוכזו כל המנהגים בספר המנהגים - מנהגי חב"ד. 

הרבי רשם את הנהגותיו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, והן מופיעות ב"רשימות", בלוח "היום יום", בספר המנהגים, וכן בשיחות ואגרות הרבי.

===היחס למנהגים שאינם מנהגי חב"ד===
למרות גודל קדושתם של מנהגי ישראל, אצל חסידי חב"ד מקפידים לנהוג רק במנהגים שיש עליהם מסורת מפורשת מרבותינו נשיאינו או ממה שמקובל אצל חסידים וכדומה, ולא לאחוז במנהגים של חצרות ועדות אחרות.

יחס זה, שאוב מיחסם של רבותינו נשיאינו למנהגים אלה.

בין השאר, במסורת החסידית מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] ששלל באופן מוחלט קיום מנהגים נוספים שלא מקובלים בין חסידי חב"ד בקשר עם [[חנוכת הבית]]{{הערה|1=להרחבה, ראו
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=270 מגדל עז עמוד רטו].}}.

יחד עם זה, מצינו שרבותינו נשיאינו הסבירו (גם על פי חסידות), מנהגים שאינם נהוגים בחב"ד (כמו [[אמירת שיר השירים בערב שבת]]), והרבי אף עשה מפתח מיוחד לספר [[ליקוטי תורה]] על מנהגים שאינם נהוגים בחב"ד שבוארו על ידי אדמו"ר הזקן בספר זה.

כמו כן, מצינו שלעיתים נדירות ומסיבות מיוחדות כן נהגו נשיאינו ומשפחתם מנהגים אלו, ולמשל שירת [[זמירות שבת]] בסעודת שבת.

כמו כן, הרבי הורה מספר פעמים לחסידים שהתקרבו מחוגים אחרים, שלא לנטוש את מנהג אבותיהם, וציווה על המחנכים והמשפיעים שלהם שלא להפריע להם לנהוג כפי שנהגו לפני שהתקרבו לחב"ד{{הערה|1=ראו לדוגמא [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=357&hilite= אגרות קודש חלק ז' עמוד שמח].}}.

הרבי עודד גם יהודים מחוגים אחרים להעלות על הכתב את מנהגיהם ולשמרם{{הערה|ראו למשל, שיחת הרבי עם האדמו"ר הנוכחי מגור בשנת תשל"ז. הרבי עודד את האדמו"ר מגור להעלות על הכתב את מנהגי גור (שיח שרפי קודש [ מכון באהלי צדיקים], עמ' 43).}}. 

===חידוש מנהגים===
הרבי התנגד מאוד לחדש מנהגים שלא היו נהוגים מעולם בקהילות ישראל, עד שהתבטא: "יש להמנע ביותר ובפרט בדורנו זה מלהנהיג מנהגים חדשים - עד שיימצא להם יסוד מוסד בתורתנו תורת חיים, ובסגנון חז"ל: כל המוסיף בזה - גורע בחביבות וחשיבות מנהגי ישראל המקובלים, אשר תורה הם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=230 אגרות קודש חלק יט עמוד ריב].}}.

אך יחד עם זה הרבי הוסיף מנהגים חדשים, עד שלפעמים הרבי מדבר על מנהג שהוא הנהיג, ואומר עליו "כפי שנהגו לאחרונה בעם ישראל" (כך למשל עד דרישת ראשי התיבות של שנה בהקשר לגאולה).