עריכת הדף "מן (לחם מן השמים)" (פסקה)

==היסטוריה==
לאחר [[יציאת מצרים]] ו[[קריעת ים סוף]], החלו [[בני ישראל]] להתקדם לעבר [[ארץ ישראל]], ובמהלך המסע התלוננו ל[[משה רבינו|משה]] ו[[אהרון הכהן|אהרון]] שאין להם מה לאכול, והם מעדיפים לחזור למצרים שם היה להם אוכל בשפע, והם מבכרים להשתעבד תחת ידם מאשר למות מרעב במדבר.

בהמשך לכך הבטיח הקב"ה לתת לבני ישראל אוכל מיד יום ביומו, ובנוסף ל{{ה|שליו}} הוריד להם לחם מן השמים{{הערה|שמות, טז}}:
{{ציטוט|תוכן=וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם, וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם . . וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ...|מרכאות=כן|מקור=שמות, פרק ט"ז}}

לחם זה נקרא בשם מן, היות ובני ישראל לא ידעו כיצד לקרוא לו ואמרו "מן הוא".

כינוי נוסף של לחם זה הוא "לחם אבירים"{{הערה|תהלים עח, כה.}}, שכולל משמעות כפולה: לחם זה הוא לחם שמיימי אותו אוכלים המלאכים המכונים בשם 'אבירים'{{הערה|תהלים עח, כה. ילקוט ראובני בשלח טז, ד. עמק המלך יד, ג. יומא עו, א.}}, וכן הוא נבלע באיברים והאדם האוכל אותו אינו צריך להפריש פסולת. {{ערך מורחב|ערך=[[אביר|לחם אבירים]]}}

על אף הציווי ללקוט בכל יום עבור אותו היום בלבד, וביום שישי - ללקוט כמות כפולה, גם עבור ה[[שבת]], חלק מבני ישראל לא קיימו את ציווים אלו, ובאמצע השבוע אגרו יותר מדי מן, והוא הסריח ועלו בו תולעים, ובשבת יצאו ללקוט ולא מצאו.

אחת מהמטרות של הורדת המן הייתה: "למען אנסנו, הילך בתורתי אם לא".

עם סיום ארבעים שנות הנדודים במדבר הופסקה ירידת המן, ועל פי ציווי הקב"ה הצניעו חלק מהמן למשמרת ב[[קודש הקודשים]] בסמוך ל[[לוחות הברית|לוחות]] שב[[ארון הברית]].

ב[[מדרשי חז"ל]] מובא ש[[לעתיד לבוא]] ב[[סעודת שור הבר והלווייתן]] יגישו בסעודה גם מהמן, ויהיה זה על ידי מלך המשיח שיוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}.