עריכת הדף "מלחמת רוסיה אוקראינה" (פסקה)

==מהלך הלחימה==
בתשפ"ב, החלה הפלישה הקרקעית של צבא רוסיה והתנהלה בארבעה מאמצים התקפיים עיקריים: בצפון אוקראינה, התקדמו הכוחות הרוסיים מגבול בלארוס דרומה, ממזרח וממערב לנהר דנייפר, במטרה לכתר את עיר הבירה, [[קייב]], ואולי אף לכבוש אותה. בצפון-מזרח אוקראינה תקפו הרוסים לכיוון דרום מערב, במגמה להשתלט על מחוזות חרקוב וסומי, ולהגיע לדנייפר באזור [[קרמנצ'וג]]. בדרום-מזרח אוקראינה תקפו כוחות הבדלנים הפרו-רוסיים משטחי הרפובליקה העממית של [[דונצק]] והרפובליקה העממית של לוהנסק מערבה, במטרה לכבוש את השטחים, שנותרו בשליטת אוקראינה במחוזות דונצק ולוהנסק. בדרום אוקראינה, תקפו הכוחות הרוסיים את מחוז [[חרסון]] מחצי האי קרים, במטרה לנתק את אוקראינה מהים, וליצור מסדרון יבשתי בשליטה רוסית לחצי האי קרים.

במקביל לפלישה הקרקעית, תקפו הרוסים, באמצעות מטוסים וטילים ארוכי טווח, עשרות יעדים בעומק שטח אוקראינה במטרה להשמיד את חיל האוויר ואת מערך ההגנה האווירית של אוקראינה, ולשתק את מערך הפיקוד והשליטה של הצבא האוקראיני. חיל האוויר האוקראיני ספג מהלומה קשה, אך המתקפה האווירית הרוסית נכשלה בהשגת יעדיה העיקריים.[דרושה הבהרה] בנוסף נערכה מתקפת סייבר רוסית נרחבת על רשתות המחשוב האוקראיניות. מעט לפני השעה 7:00 הכריז נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, על משטר צבאי בכל רחבי המדינה ועל ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם רוסיה.
===התקפות הרוסים ===
בראשית ניסן תשפ"ב נסוג הצבא הרוסי, תוך מספר ימים, כמעט מכל השטחים שכבש בצפון-מזרח אוקראינה, במחוזות קייב, [[צ'רניהיב]] וסומי. הפיקוד הרוסי החל לפרוס מחדש את הכוחות שפונו מאותם מחוזות, מתוך כוונה לרכז את המאמץ ההתקפי בדרום-מזרח אוקראינה, ולהשלים את ההשתלטות על כל אזור דונבאס. אולם על אף שבאמצע אפריל הודיעו מקורות אוקראיניים ורוסיים על פתיחת "השלב השני" של המערכה, או "הקרב על דונבאס", בפועל לא נערכה מתקפה רוסית בקנה מידה רחב באזור זה. הרוסים המשיכו לבצע שורת התקפות מוגבלות, בעיקר בצפון הדונבאס, וקצב התקדמותם נותר איטי ביותר, ואילו האוקראינים ערכו התקפות נגד בעיקר באזור העיר [[חרקוב]]. ההישג הרוסי העיקרי במהלך אפריל היה כיבוש כמעט כל העיר מריופול לאחר קרבות קשים. במקביל למערכה הקרקעית, הרוסים המשיכו לתקוף, בעיקר באמצעות טילי שיוט, מספר רב של יעדים בעומק שטח אוקראינה, במטרה לפגוע בתשתיות צבאיות ואזרחיות חיוניות, ובמשלוחי ציוד צבאי מהמערב, ולנתק את זירת הלחימה בדרום-מזרח אוקראינה ממערב המדינה.

===חוק השבות===
המלחמה הביאה לשיא היסטורי בעליית לא-יהודים לישראל, ועלו לארץ כ-50 אלף גויים.
מדובר בעלייה הלא-יהודית הגדולה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל.

===חיילים יהודיים שנהרגו===
• '''ולדיסלב שיין''', צעיר יהודי בן 21 מהעיר [[דנייפרו]] שבאוקראינה, נהרג במהלך התנדבותו בשורות צבא אוקראינה במלחמתו ברוסים.

• '''מתתיהו אסמן''' - גדל בבית יתומים יהודי, אומץ על ידי הרב [[משה אסמן]]. גוייס לצבא אוקראינה, נהרג בתשפ"ד{{הערה|'''הוא בחר להיות חב"דניק עד הרגע האחרון''', ראיון עם הרב משה אסמן על בנו המאומץ שנהרג במלחמת רוסיה אוקראינה, [[מענדי דיקשטיין]], [[שבועון בית משיח]] 1433}}.