עריכת הדף "מלחמת ההתשה" (פסקה)

==רקע היסטורי==
במהלך [[מלחמת ששת הימים]] נחלו כוחות [[צה"ל]] נצחון על טבעי, והביסו באופן מוחלט את הצבא המצרי וכבשו את חצי האי סיני עד לגדה המזרחית של תעלת סואץ. מיד לאחר שהסתיימה המלחמה החלו הכוחות המצריים בשיקום הצבא בסיוע משמעותי של [[ברית המועצות]], ובהוראת סגל הפיקוד המצרי העליון החלו תקריות אש יזומות שנועדו להחליש את כוחו של צה"ל. תקריות אלו כללו את הטבעת המשחתת הישראלית 'אח"י אילת', וחילופי אש נגד מוצבי צה"ל במקביל להקמת קו הגנה והתקפה לאורך צדה המערבי של תעלת סואץ.

ב[[י"ד חשון]] [[תשכ"ט]] פתחו המצרים בהפגזה כבדה כשבמקביל פשטו מעבר לתעלה כוחות קומנדו מצריים, שהצליחו להרוג חמישה עשר מחיילי צה"ל. בתגובה פתח צה"ל ב'מבצע הלם' והתקיף לראשונה בהיסטוריה יעדים בעומק השטח המצרי, ופגש בשלוש נקודות אסטרטגיות בתשתית המצרית, שכללו הריסת תחנת שינוע [[נורה חשמלית|חשמל]] שפגעה קשות במערכת ה[[נורה חשמלית|חשמל]] בקהיר, וכן פגיעות קשות בשני גשרים מרכזיים. הצלחת המבצע הביאה לרגיעה ממושכת בקו החזית, אותה ניצל צה"ל להקמת קו מעוזים וביצורים לאורך גדות התעלה שכלל כ-30 מוצבים מבוצרים ועמידים בפני התקפות ארטילריה.

התקריות הבודדות הפכו למלחמה של ממש, כאשר הצבא המצרי החל בביצועו של מבצע צבאי רחב היקף שתוכנן להיערך בשלושה שלבים הדרגתיים: ריכוך ארטילרי והפצצת ביצורי ומוצבי צה"ל באמצעות מטוסים לאורך תעלת סואץ, החדרת כוחות קומנדו אל מעבר לתעלה והתקפה קרקעית של המוצבים הישראלים, וכניסה מאסיבית של גדודי חיל-רגלים שיכבשו את השטחים הסמוכים לתעלה.