עריכת הדף "מיכאל וילנסקי" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[קרמנצ'וג]] ב[[י"ח טבת]] [[תרל"ח]], לאביו החסיד הנודע רבי [[יצחק חיים דובער וילנסקי]], מ'שלושת הבעראלאך' הידועים, אבירי הדעת ובעלי השכלה מופלגה בחסידות שזכו לקשר קרוב וקירובים מיוחדים מרבותינו נשיאינו.

בשנת [[תרנ"ד]] נמנה על ה[[יושבים]] בחצר [[אדמו"ר הרש"ב]] וזכה שאדמו"ר הרש"ב קירב אותו מאוד בקירוב פנימי, יותר מכל שאר ה'יושבים'{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' אגרת ב'תתקמג. חלק י"ד אגרת ה'רס.}}.

בהמשך, התרחק מגזע החסידים ונכנס ללמוד ב[[אוניברסיטה]], ובשנת [[תרע"ד]] השלים את לימודיו בפקולטה למתמטיקה של אוניברסיטת ברן וקיבל תואר דוקטור.

היה מומחה ללשון ימי הביניים, ועסק במשך השנים בההדרה והוצאה לאור של כתבי יד עתיקים מגדולי הדורות.

התחתן עם מרת מרים (מערי), בת ר' יעקב צבי ושרה גיטא בריק{{הערה|נולדה בפלונגיאן שבליטא, בחודש תמוז תרמ"ו. למדה אף היא רפואה באוניברסיטת ברן. נפטרה בסינסינאטי בשבת קודש י"ב כסלו תש"ל.}}.

זמן קצר לפני שפרצה המהפיכה הבולשביקית עבר להתגורר ב[[אודסה]] והתקרב שם לחוג היוצרים העבריים. [[תרפ"א]] עזב את רוסיה הסובייטית יחד עם חיים נחמן ביאליק וקבוצת הסופרים שהורשתה לצאת עמו וקבע את מגוריו ב[[ברלין]] ועסק בפעילות מדעית, ושם גם הכיר באופן בלתי אמצעי את [[הרבי]].

בברלין, הכין לדפוס את הספרים "שפה ברורה" ו"מאזנים" לר' [[אברהם אבן עזרא]]{{הערה|מפני סיבות שונות, הספרים לא יצאו לאור בפועל.}}, ופירסם מאמרים בכתבי עת היסטוריים וכן כתב מספר ערכים עשירים באנציקלופדיה היהודית בגרמנית, וההדיר את ספר "הרקמה" לר' יונה אבן ג'נאח.

בשנת [[תרצ"ה]] היגר לארצות הברית והשתקע ב[[סינסינטי]], שם קיטלג את אוסף כתבי היד בספריית היברו יוניון קולג' (Hebrew Union College in Cincinnati).

לאורך השנים שמר על קשרי מכתבים עם [[אדמו"ר הריי"צ]], והעלה מזכרונותיו מתקופת לימודיו ב[[ליובאוויטש]] וממה שזוכר מאביו ומזקני החסידים{{הערה|רשימת זכרונות זו נדפסה ב"פרדס חב"ד" גליון 5 (ע' 66 ואילך).}}.

נפטר ב[[ל' סיון]] , א' דראש חודש תמוז [[תשט"ו]] בסינסינאטי. על מצבתו נחקק: "המלומד הנפלא משנתו קב ונקי התורני ר' מיכאל משולם זלמן בן הרבני החסיד חב"ד יצחק חיים דוב הלוי".

לאחר פטירתו, נהגה רעייתו האלמנה לשלוח כסף לרבי כדי שידאג למישהו שישמור על מנהגי היארצייט עבורו, והרבי הפנה את הבקשה לר' [[אפרים וולף]]{{הערה|ימי תמימים חלק ג' עמוד 192.}}.

אוסף הכתבים שלו הופקד בשנת תשמ"א לצמיתות בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי על ידי בלהה הברמן, אלמנתו של אברהם מאיר הברמן.