עריכת הדף "מזריץ'" (פסקה)

==תולדות העיירה==
העיירה נוסדה בשנת ה' אלפים ש"ד (1544), והייתה בבעלותם של משפחות האצילים הגרף טשארטוריסקי והגרף פוטוצקי. שנים ספורות לאחר שנוסדה החלו להתיישב בה [[יהודים]].

פרעות חמיילנצקי{{הערה|פרעות שהחלו עם גזירות ת"ח ות"ט, ונמשכו במשך כעשרים שנה, במהלכם נהרגו כשש מאות אלף איש.}} פגעו בעיירה לקראת דעיכתם, ובשנת תכ"ה נהרגו על ידי גדודי הפורעים כשלוש מאות מתושבי העיירה.

לאחר [[פטירה|הסתלקותו]] של [[הבעל שם טוב]], התיישב בחיר תלמידיו [[המגיד ממעזריטש|רבי דוב בער]] בעיירה בשנת [[תקכ"ב]], וקיבל על עצמו את הנהגת [[תנועת החסידות]], כשהוא קובע את העיירה לבירת החסידות. עם התיישבותו בעיירה התמנה ל[[מגיד מישרים]] של העיירה, ולמקום החלו נוהרים אלפי [[חסידים]].

בשנים בהם פעל בעיירה הגיעה ההתיישבות היהודית בעיירה לשיאה, ובמקום ישבו אלפי יהודים, כששמעה של העיירה מתפשט בכל רחבי העולם. במפקד אוכלוסין שנערך בשנת [[תקל"ט]] (שבע שנים לאחר ש[[המגיד ממעזריטש]] עזב את העיירה), רוב תושביה של העיירה היו יהודים.

שבע חודשים קודם [[פטירה|הסתלקותו]] של המגיד, פרצה בעיירה [[מגיפה]] והמגיד נאלץ לעזוב את העיר, ועבר להתגורר אצל תלמידו [[רבי זושא מאניפולי|רבי זושא]] ב[[אניפולי]].

הקהילה היהודית בעיירה הייתה מאורגנת היטב, ולפרנס שמונה מטעם פריץ המחוז, ניתנו סמכויות מלאות לכפות את החלטות הנהגת הקהילה על התושבים, והסמכויות נוצלו במילואן. כך נאסרו תפילות בימי החול שלא ב[[מניין]] ב[[בית הכנסת]] המרכזי, ועוד.

למרות החיים התוססים של הקהילה היהודית במקום, הקהילה סבלה מעוני ומחסור, ולא התברכה בשגשוג גשמי, ובעיירה כולה לא היו מפעלי תעשיה ובתי חרושת, והתושבים התפרנסו בדוחק מעמל ידיהם.

ההתיישבות היהודית במקום שמנתה מעל 3,000 תושבים, נמשכה עד השמדתה ב[[מלחמת העולם השנייה]] על ידי הנאצים, שהשמידו את תושבי העיירה בשני שלבים, ב[[חג השבועות]] [[תש"ב]] השמידו הנאצים כ-1,500 מיהודי העיירה, וב[[חג הסוכות]] [[תש"ג]] הושמדו שאר התושבים, מלבד מספר זעום שהצליח להימלט ליערות, ולהצטרף לפרטיזנים.

לזכר יהודי הקהילה, הוקמה אנדרטת זיכרון [[בית עלמין|בבית העלמין]] ב[[חולון]].
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*