עריכת הדף "מושכל מורגש מוטבע" (פסקה)

==ביאור המושג==
מקור המושג הוא בפרד"ס{{הערה|שער ח' פרק כ"ה.}} שער הנתיבות בענין ל"ב נתיבות החכמה: נתיב כ"ז נקרא שכל מורגש נתיב כ"ח נקרא שכל מוטבע, והוא מופיע בהרחבה יותר בלשון קבלת הגאונים, דוגמת [[הראב"ד]], ו[[הרמב"ן]]{{הערה|פירושו לספר יצירה פרק א' משנה ה': "עשר ספירות בלימה מדתן עשר שאין להם סוף . . לפי שהמוטבע (עטרת) מן המורגש (תפארת) והמורגש מן המושכל (בינה) והמושכל מן הנעלם והנעלם אין לו סוף ולפיכך אמר עשר שאין להם סוף". ועל דרך זה ברמב"ן על המקום: "ע"ס וכו'. במשנה זו הזכיר שהכל מאין סוף ואע"פ שהדברים יש להם שיעור ומדה והם עשר, אותה מדה שיש להם אין לה סוף כי המוטבע מן המורגש והמורגש מן המושכל והמושכל מרום הנעלם והנעלם אין לו סוף א"כ אפילו המורגש והמושכל והמוטבע אין לו סוף ולכך נעשו המדות ההם כדי להתבונן בהם באין סוף".}}.

בחסידות מבוארים מושגים אלו בצורות ואופנים שונים:

===התגלות השכל במידות===
[[אדמו"ר האמצעי]] מבאר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2400650074 פירוש המילות (אדמו"ר האמצעי), השמים מספרים א, ג].}} שמושגים אלו מבטאים את העליה במידות:
*מוטבע - המידות כפי שהן בטבע תולדתו של האדם ברמה הכי נמוכה ובסיסית שלהם כמו אצל תינוק שנולד
*מורגש - שהמידות באות לידי גילוי בדברים נעלים יותר, כיון שאצל האדם עצמו השכל מאיר בגלוי יותר, אבל עדיין השכל לא מאיר במידות עצמן.
*מושכל - הדרגה הגבוהה ביותר שהשכל מאיר כל כך בתוקף במידות, עד שהעיקר הוא השכל והמידות וההתפעלות הן רק בדרך ממילא

===ההקבלה לחב"ד חג"ת נה"י===
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר {{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32918&pgnum=146 ספר המאמרים אתהלך עמוד קמד].}} ששלושת המושגים האלו הם ג' מדריגות שונות של התגלות המידות, ומקביל אותם לג' הקבוצות חב"ד חג"ת נה"י:
*מושכל - כאשר הוא מבין בשכלו שצריך לנהוג כך, למרות שמטבעו הוא היפך מידותיו (חב"ד).
*מוטבע - כאשר האדם פועל כפי טבעו מתולדתו (חג"ת).
*מורגש - כאשר לאדם '''אין הבנה בשכל''' שצריך לעשות כך, וזהו היפך טבעו, ועם כל זה כופה ומנצח את עצמו לנהוג כך (נה"י)

(אך במקומות אחרים מבואר שהמידות הטבעיות שאיתם האדם נולד, הם אלו הנקראות 'מורגש'{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20661&st=&pgnum=106 ביאורי הזוהר בשלח מח, א].}}).

לעיתים מופיעים המושגים בסדר שונה{{הערה|ראו לקמן בקובץ הערות וביאורים אהלי תורה שמופיע בהפניה בקישורים חיצוניים.}}.