עריכת הדף "מוטי גל" (פסקה)

==תולדות חיים==
הרב מרדכי גל נולד בעיר [[תל אביב-יפו|יפו]] ב[[כ"ג טבת]] [[תשי"ב]] ליוסף ורחל גל (אוליבר), שעלו לארץ כמעפילים ארבע שנים קודם לכן. בגיל ארבע עברו הוריו לשכונת 'תל גיבורים' ב[[חולון]], לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי, המשיך ללמוד בתיכון ע"ש קוגל. 
[[קובץ:מוטי_גל_(2).jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכנס הצדעה למנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש]]
כשהגיע לגיל גיוס, התגייס כחייל ביחידה קרבית. למרות שסבל ממחלת האסטמה, הצליח לקבל 'פרופיל רפואי' גבוה{{הערה|דירוג מספרי ש[[צה"ל]] נותן, המציין את מידת התאמתו וכשירותו הרפואית של מועמד לשירות ביחידות ובתפקידים שונים בצה"ל. פרופיל נמוך פוסל אפשרות לשירות בתפקידי לחימה}}, באמצעות ועדה רפואית בראשותו של פרופסור אוליבר, דודו של מוטי. במהלך שירותו, סיים בהצטיינות קורס קצינים, ושירת בחטיבת 'גולני'.
[[קובץ:מוטי גל כינוס אחדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכינוס אחדות ב[[בית מנחם]] שאורגן לרפואתו]]
ב[[חודש שבט]] [[תשל"ג]] בגיל 21, סיים את שירותו הצבאי והחל לעבוד כמאבטח בשדה התעופה בן גוריון בלוד, ובהמשך - בשגרירות הישראלית בלונדון. עם תחילת [[מלחמת יום כיפור]] בשנת [[תשל"ד]], חזר והתגייס לצבא.

בסיום המלחמה, נסע לארגנטינה, בכדי לאבטח את השגרירות הישראלית בבואנוס איירס. 'אוליבר' לא מצא חן בעיני הממונים עליו, והוא התבקש להחליף את שם משפחתו לשם בעל צליל 'ישראלי' יותר, מוטי בחר בשם 'גל'.

כעבור תקופה קצרה בארגנטינה, חש תחושת ריקנות עמוקה. מוטי עזב את עבודתו כמאבטח, ועבר ללמוד קולנוע וטלוויזיה באוניברסטה היוקרתית "ניו-יורק אוניברסיטי". בכדי לממן את לימודיו, המשיך במקביל לעסוק בשמירה על משרדי משלחת הרכש של משרד הביטחון בשדירה השלישית. כל לילה, מאחת ועד תשע בבוקר, עבד כמאבטח כשבבוקר הוא צועד ללימודים. 

ב[[אוניברסיטה]] הכיר את מלכה, שלימים הפכה לרעייתו, וסיים את לימודיו במגמת קולנוע בהצלחה. בשנת [[תשל"ח]] (בגיל 26) סיים את התואר הראשון, והיה עליו לעשות עבודת גמר. הוא בחר בסיפורו של אסיר ציון נתן שרנסקי, שנשפט ב[[רוסיה]] ל-13 שנים בכלא.

===התקרבות לרבי===
[[קובץ:מוטי גל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גל עובר לפני הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]]]]
במשך שהותו ב[[ניו יורק]], תוך כדי עבודתו על פרוייקט הגמר לשם קבלת התואר, הכיר את ידידו ר' [[אבי פיאמנטה]], שהביא אותו בפעם הראשונה אל [[הרבי]], בקיץ של שנת [[תשל"ח]]. פגישתו הראשונה של הרב גל עם הרבי ארעה ביציאתו של הרבי לתפילת [[ערבית]], בעת שעבר הרבי בשביל שפילסו לו החסידים הביט הרבי ברב גל ומבטיהם נפגשו.

גם לאחר נסיעתו של רב גל לוושינגטון על מנת לצלם השלמות לסרט, הרגיש געגועים עזים אל [[הרבי]]. הרב אמיתי ימיני ור' יוסק'ה לוין שהיו אז בחורים צעירים מ-[[770]], התחילו לעמוד איתו בקשר.

לאחר משך זמן בו עמד בקשר עם חסידי [[חב"ד]] והגיע אל הרבי לבקר מידי כמה שבועות, קיבל הצעת עבודה בקליפורניה, לעבוד עם מפיק סרטים ידוע. הוא כתב לרבי מכתב ארוך ובו תיאר את עולמו הפנימי ואת ספיקותיו בנוגע לסתירה הפנימית בין התקרבותו ליהדות ובין מקצועו כאיש קולנוע.

ביום שאחרי הכנסת המכתב למזכירות הרבי, בשעה שבע בבוקר הוא קיבל טלפון, בו הודיעו לו את מענה הרבי על מכתבו: {{ציטוטון|אין מקצוע הקולנוע מתאים ליהדות כלל, ול[[צניעות]] בפרט}}. בנוגע להורים כתב הרבי: {{ציטוטון|יגיד האמת - חזר אל אברהם, יצחק ויעקב דוד ושלמה ופשיטא [[יציאת מצרים]] ומעמד הר סיני}}. ולגבי ענייני הפרנסה הוסיף הרבי: {{ציטוטון|יגעת יגיעה קלה, ומצאת!}}{{הערה|1=את המילה 'קלה' הדגיש הרבי בשלושה קווים תחתיים.}}.

היה לו מאוד קשה לקבל את דברי הרבי, ובפרט, שהבחורים ב-[[770]] לחצו עליו לנתק באופן זמני את קשריו עם חברתו לחיים, ושלחו אותה ללמוד ב'[[מכון חנה]]', כשאותו עצמו שלחו ללמוד ב'[[ישיבת הדר התורה|הדר התורה]]', שם היה מראשוני התלמידים, לצידם של צעירים ישראלים נוספים, וביניהם: [[אבי פיאמנטה]], אלון קייזר, שרון הראל, אברהם ששון, ועוד. 

הוריו ששמעו על התקרבותו לדת וחשו דאגה עמוקה לשלומו, הגיעו ל[[ניו יורק]] לבדוק את מצב הענינים, אך ראו שהוא מרוצה בדרכו החדשה, והניחו לו לצעוד בה.

לאחר שנה של לימודי יהדות אינטנסיביים יחד עם ה[[משפיע]] בישיבת הדר התורה ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)|אברהם דרייזין]], וה[[משגיח]] הרב [[יעקב קאפיל גולדברג]] (המכהן כיום כראש הישיבה), כשבמקביל, הוא משלים פערים בלימוד אישי עם ר' [[יואל כהן]], חזר לארץ והתחתן עם זוגתו מרת מלכה בי"ב ב[[מנחם אב]] [[תשל"ט]].

אחרי החתונה התגוררו הזוג הצעיר ב[[כפר חב"ד]] כשר' מרדכי ממשיך ללמוד בכולל, ובמקביל - עם הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]].

===נכנס בעסקנות הכלל===
באותה תקופה החל לעסוק ב[[הפצת המעיינות]], יחד עם הרב [[מאיר פרידמן]], יו"ר [[צא"ח]] ב[[כפר חב"ד]], החל להשקיע בתערוכת חסידות בכפר חב"ד, וגייס לשם כך כוחות מקצועיים מהשורה הראשונה{{הערה|1=בגלל סיבות שונות, התערוכה לא התקיימה בסוף, דבר שגרם אכזבה עמוקה לכל העוסקים בדבר על הכוחות והכספים הרבים שירדו לטמיון.}}. 

בשנת [[תשמ"א]] כשהרבי יצא במבצע '[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל|אות בספר התורה]]', נבחר על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] לנהל את המבצע מבחינה אסטרטגית. הוא לקח את התפקיד ברצינות רבה, והחל להסתובב בסניפים בכל רחבי הארץ יחד עם ר' [[זושא וילימובסקי]], הפיק דוכני הרשמה לרחובות, וביחד הלהיבו את אנ"ש חסידי חב"ד לצאת לרשום ילדים. 

כשהמבצע החל להתנהל בצורה מאורגנת ומסודרת על ידי הוועד שמונה לשם כך, חזר לחייו השגרתיים, והחל לחשוב על שליחות קבועה ומסודרת. זה היה בשנת [[תשד"מ]]. הוא קיבל אז כמה הצעות לשליחות, ואת כולן העלה במכתב ששיגר לרבי. הרבי סימן על [[רמת גן]]-[[גבעתיים]].