עריכת הדף "מאיר בורובסקי" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' אלול]] [[תרע"ד]] באחת העיירות הסמוכות ל[[ווילנא]] לאביו הרב שלמה יעקב בורובסקי ולאמו מרת ליבה.

כבר בגיל 9 יצא מהבית ללמוד באחת הישיבות בוילנא, והיה חוזר לביתו רק לחגים, בגיל 11, ב[[י' באב]] [[תרפ"ז]], עלתה משפחתו לארץ ישראל והשתקעה ב[[חברון]] שם נכנס ללמוד בישיבה על אף גילו הצעיר בזכות כשרונותיו והתמדתו. כתלמיד בישיבת חברון זכה ללוות את הרבי הריי"ץ בביקורו בחברון בשנת תרפ"ט ובצפת, היה חלק מהשיירה שהצטרפה לנסיעות של הרבי במהלך ביקורו בארץ ישראל, למד תניא בישיבת חברון שבחברון ונתקשר לרבי הריי"ץ.

בעת מאורעות [[פרעות תרפ"ט]] ניצול עם משפחתו בנס ועבר להתגורר ב[[ירושלים]], נמנה על תלמידיהם של הרב [[ברוך בער לייבוביץ']] הרב [[משה מרדכי עפשטיין (סלבודקה)|משה מרדכי עפשטיין]] והרב [[איסר זלמן מלצר]], עמו אף זכה ללמוד בחברותא כאשר בריאותו התרופפה והוא נאלץ להישאר בביתו.

לצד לימודי הגמרא השקיע רבות בלימודי הלכה וזכה להתעטר ב[[סמיכה לרבנות]] כבר בגיל צעיר מאת גדולי הרבנים באותה תקופה, הרב הרצוג הרב הראשי, הרב אברהם ראם, הרב [[צבי פסח פרנק]] הרב הראשי לירושלים ועוד, כאשר עם זאת הוסמך כשוחט ובודק אף של בהמות גסות, ובמקביל פירסם מאמרי דעה שונים פרי עטו בבטאוני התקופה.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת [[פיה]], בתו של המשפיע ר' [[זלמן משה היצחקי]]{{הערה|לאחר חתונתו, מסר לו חמיו את סכיני השחיטה שלו בהם לא היה כבר יכול להשתמש בעצמו בשל השיתוק שאחז בו, והתבטא שאינו יכול לסמוך על אף אחד אחר, ורק עליו הוא סומך.}} עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]] ונמנה על ראשוני המתיישבים במקום, והיה לומד בקביעות בחברותא עם הרב המרא דאתרא הרב [[שניאור זלמן גרליק]], והיה ממלא את מקומו של הרב בפסיקת הלכה בתקופות ובזמנים בהן נאלץ להיעדר מהיישוב. שימש כרואה חשבון של ועד הכפר בשנים הראשונות.

במשך שנים רבות מסר באופן קבוע שיעורים בגמרא, בעין יעקב ובתניא בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד מידי ערב.

נפטר ביום ראשון [[ד' שבט]] [[תשנ"ד]] ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.

לאחר פטירתו נמצאו בין כליו חידושי תורה אותם כתב בבחרותו כתלמיד בישיבת חברון, בעריכת בנו הרב [[יוסף יצחק בורובסקי]] ז"ל יצא לאור ספר המלקט מתוך מכתביו, ספר "דעת מאיר" על הש"ס