עריכת הדף "ליקוטי אמרים - פרק כ"ט" (פסקה)

==מבוא לפרק==
מאחר ואדם עצוב לא יכול לנצח את היצר הקדים [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בשלושת הפרקים הקודמים}} עצות להפטר מעצבות. אך תיתכן בעיה רוחנית נוספת{{הערה|שאינה קשורה לשמחה. ייתכן בהחלט אדם שהתעלה לדרגת בינוני, ועבודתו בשמחה רבה, ואף על פי כן הוא סובל מ"טמטום הלב".}} הנקראת '''טמטום הלב'''.

טמטום הלב אמנם לא מונע אדם מלהיות בינוני{{הערה|דהיינו, אדם שלעולם לא נכשל בעבירה ולא מבטל מצווה, וכמבואר עניינו באריכות ב[[תניא - פרק י"ב|פרק י"ב]] וב[[תניא - פרק י"ג|פרק י"ג]].}}, אך היא מחלה קשה: למרות שבשכלו הוא מבין היטב את גדולת השם - ליבו גס וההתבוננות לא "חודרת" בו{{הערה|מכיוון שהאדם נברא באופן שה"מח שליט על הלב" - כמו שבגשמיות מחשבה על תאווה מולידה מיד תאווה בפועל כך צריך להיות גם ברוחניות.}} - לא משפיעה על ליבו להתעורר באהבה ולעיתים גם אינו מצליח לקדש עצמו במותר לו.

בפרק זה ובפרק הבא מביא [[אדמו"ר הזקן]] שלשה אופני התבוננות כיצד להתרפא ממחלה רוחנית זו, והראשונה שבהם מבוארת בפרק זה - להקדיש זמנים מיוחדים לשבור את לבו בתשובה על חטאיו, ובכך לסלק את העצבות מליבו.