עריכת הדף "לימוד האותיות והנקודות" (פסקה)

==סדר הלימוד==
[[קובץ:לוח האלף בית והנקודות.jpg|ממוזער|לוח ה[[אל"ף בי"ת]] וה[[נקודות]] כפי שנדפס בתחילת [[סידור תהלת השם]]]]
במכתב מ[[ב' טבת]] [[תשי"ד]],{{הערה|[[אגרות קודש]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15860&st=&pgnum=96 חלק ח']''', עמ' פ"ב, אגרת ב'שכה, באתר [[היברובוקס]].}} כותב [[הרבי]] שחייבים [[לימוד|ללמוד]] עם התלמידים את ה[[אותיות]] לחוד ואת ה[[נקודות]] לחוד, ושנאבקו על כך [[רבותינו נשיאינו]]{{הערה|ראו [[היום יום]], ח' אד"ר א'; [[לקוטי דיבורים]], ח"ד, תרמא, א.}} על מנת לחקוק בתלמידים את [[קדושה|קדושת]] האותיות וקדושת הנקודות.
במענה{{הערה|'''קובץ הוראות''', הוצאת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], עמ' 23.}} לאדם ששאל את הרבי האם צריך להתחיל דוקא בלימוד כל האותיות ורק לאחר מכן את הנקודות, או שניתן ללמוד אחרי אות אחת את הניקוד שלה, או לאחר שלמדו מספר אותיות ללמוד אתה נקודות שלהם, ענה הרבי שניתן ללמוד מספר אותיות ולאחר מכן את הנקודות שלהם. וכן במענה מ[[י"ג כסלו]] [[תשי"ד]], לאדם ששאל אם אפשר ללמוד עם ילדים האותיות והנקודות הידועים להם מכבר, קודם שיודעים את כל הנקודות, הגיב הרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15860&st=&pgnum=53 חלק ח']''', עמ' ל"ט, אגרת ב'רפג, באתר [[היברובוקס]].}} שאין קפידא בזה אף שלכאורה בקל יותר ללמדם כל הנקודות בהמשך אחד מאשר להפסיק באמצע בעניינים אחרים, אך הרבי הבהיר שזוהי שאלה [[חינוך|חינוכית]] ויש לפתור אותה בהתאמה להתלמידים בכתה שלו ואופן קליטתם את הלימודים.

הרבי הזכיר את המנהג שיש להתחיל את לימוד האותיות מתוך האותיות מ[[ליקוטי אמרים - דף השער|דף השער]] של ספר ה[[תניא]], או בתחלת ספר התניא, על פי הלימוד מ[[ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']] בתניא, ש"משביעים אותו תהי צדיק", כלומר שמשביעים את הילד במעי אמו, מלשון שובע - [[תענוג]], שזו לימוד [[פנימיות התורה]]{{הערה|[[ז' מנחם אב]], [[פרשת דברים]], [[שבת חזון]] [[תשמ"ט]], [[תורת מנחם - התוועדויות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&st=&pgnum=137&hilite= ח"ד, עמ' 109-110], באתר [[היברובוקס]].}}

ר' [[מוטל קוזלינר]] נהג ללמד את תלמידי ישיבתו את האותיות מתוך צילום של [[סידור תורה אור]], הוא אף הסביר זאת באמרו שחקר ומצא שצילום זה יותר מדויק{{הערה|מפי ר' [[זושא גורליק]].}}.
===התוכן הפנימי של האותיות וסגנון ההברה===
ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת קרח]], [[ג' תמוז]] [[תשמ"ח]]{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59243&st=&pgnum=544&hilite= ח"ג]''', עמ' 538.}} ביאר הרבי שיש להסביר לילדים התוכן הפנימי של צורת האותיות, ולדוגמה - אות [[ב' (אות)|בי"ת]], מרמזת על התחלת ה[[תורה]], "שהעולם דומה לב' שהוא מסובב משלש רוחותיו וורוח צפונית אינה מסובבת",{{הערה|מדרש הנעלם, לשה"ש, '''זהר''' חדש בתחלתו; רבותינו בעלי התוס' ר"פ בראשית ועוד.}} בכדי לרמז ש[[עבודת האדם|עבודתו של היהודי]] לסובב רוח הצפונית, שעל ידי זה נעשה שותף ל[[הקב"ה]], במעשה [[בראשית]]; באות [[י'|יו"ד]], כלשון הרגיל שקורין ליהודי "א יו"ד" שצורתה נקראת בלבד "די פינטעלע איד" (נקודת היהדות), ושאות יו"ד במספרה [[עשרת הדברות]], וכיוצא בזה בשאר האותיות.

ב[[התוועדות]] [[ראש חודש]] [[אלול]] [[תשמ"ב]]{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], תשמ"ב '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=387 ח"ד]''', עמ' 538, הערה 6.}} הזכיר הרבי את הוראת רבותינו נשיאינו לדייק בלימוד האותיות בפני עצמו, לימוד הנקודות בפני עצמו, ולאחר זה לחברם ביחד, שלא כדעת הטועים שלימוד באופן כזה מעכב את התקדמותו של הילד, אלא אדרבא, דוקא על ידי הלימוד באופן האמור מחדירים אצל הילד את האל"ף דכללות ענין ה[[יהדות]].
וכן ביאר [[אדמו"ר הריי"צ]], שכאשר לומדים עם ילד יהודי קמץ "אל"ף אָ", הרי זה קשור עם האל"ף של תיבת "אנכי", אל"ף - [[אלופו של עולם]], שבתיבה זו נכלל הדיבור הראשון של עשרת הדברות, שבו כלולים כל עשרת הדברות, ובהם כלולים כל הענינים של [[תורה שבכתב]], וכן כל העניינים של [[תורה שבעל פה]], על פי הלימוד מהנאמר "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא", שעוד טרם ידע הנער קרוא וכתוב, נוטעים ומחדירים בו את הענין דאל"ף, 'אלופו של עולם'.

בנוגע לשינוי ההבהרות, במענה ליהודי שכתב שלומד 'קמ"ץ אל"ף א', שהנקוד והאותיות בנפרד כהוראת רבותינו נשיאינו ("אשר השתדלו בזה בחרף נפשם", כלשון הרבי במכתב), ושואל איך להתנהג בלימוד ההברה כיון שכתתו היא מילדי ה[[תימנים]], כותב הרבי במכתב מ[[ו' תשרי]] [[תשט"ו]] שמכיוון שאחינו [[הספרדים]] הורגלו בהברה זו כמה דורות דור אחר דור, אין צריך לשנות מנהגם בזה שמנהג אבותיהם בידיהם, ובודאי חזרת דא"ח בהברה הספרדית שאוחזין בה מפני שקבלוה מאבות ואבות אבותיהם, "בני מס"נ על שמו ית' תגרום נח"ר למעלה ותפעול פעולתה למטה".{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&st=&pgnum=22 כרך י']''', [[קיץ]] [[תשי"ד]], עמ' ה', אגרת ב'תתקסט.}}