עריכת הדף "ליאזנא" (פסקה)

==היסטוריה==
היישוב ליאזנא הוקם בשנת ה'רפה במקום הגובל בין מחוז [[ויטבסק]] למחוז אורשה שבבלרוסיה (רוסיה הלבנה), שהייתה אז נתונה תחת שליטת ממשלת [[פולין]], בסמיכות לתחנת הרכבת בסמולנסק. ביישוב התיישבו [[יהודים]] רבים, ובשנת ה'תי"ד הגיע לשיא של התיישבות יהודית במקום, כשרוב תושבי היישוב היו יהודים.

הקהילה היהודית במקום נמנתה עם הזרם הכללי של היהדות, שהתנגד ל[[תורת החסידות]]. אחד מתושבי העיר, סב אמו של [[אדמו"ר הזקן]], רבי אברהם, התקרב ל[[בעל שם טוב]], והתחיל לפעול בהפצת שיטת החסידות בין תושבי העיר{{הערה|[[ספר הזכרונות]] חלק ב'.}}.

בהמשך, [[ישראל ברוך פוזנר|רבי ברוך]] חתנו של רבי אברהם, קנה אחוזה הסמוכה לעיירה ליאזנא, שם עסק בעבודת האדמה, וגידל את בניו, ובראשם את רבי שניאור זלמן - [[אדמו"ר הזקן]].

===בתקופת אדמו"ר הזקן===
בשנת [[תקכ"ט]] חיפשה העיירה אדם בעל שיעור קומה שיכהן בתפקיד המגיד מישרים של העיירה ויעורר בדרשותיו את הציבור, ומינו לתפקיד זה את [[אדמו"ר הזקן]], כשבהמשך הוא קיבל על עצמו גם את תפקיד ה[[מרא דאתרא]].

כש[[אדמו"ר הזקן]] הגיע להתיישב בעיר, פתח במקום ישיבה ל[[אברכים]] צעירים ה'[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]]', והדריך אותם בלימוד, כשאחיו הצעירים מסייעים לו בניהול הישיבה שמנתה כמאה תלמידים.

ביושבו בליאזנא ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת [[חסידות חב"ד]], והחל לפרסם את שיטתו ברחבי רוסיה הלבנה. תוך מספר שנים התפשטה שיטת החסידות והלהיבה אלפים רבים של יהודים שהחלו לנהור לליאזנא, וזמנו של אדמו"ר הזקן הצטמצם והוא לא יכל להמשיך ולכהן בתפקיד הרבנות, וביקש מהנהלת הקהילה למנות תחתיו רב אחר, כשהוא מתנה שאת השאלות בענייני [[טומאה]] ו[[טהרה]] ימשיכו להפנות אליו.

בשנת [[תקל"ז]] הצטרף אדמו"ר הזקן למסעו של רבי [[מנחם מענדל מהורודוק]] על מנת לעלות ל[[ארץ הקודש]], אך כשהגיעה השיירה למוהילוב, הורה לו רבי מנחם מענדל להישאר להנהיג את תנועת החסידות ברוסיה הלבנה, והוא חזר לוילנא, כשתושבי העיר מקבלים על עצמם את הוצאות אחזקת ביתו, והכנסת האורחים שיגיעו לקבל ממנו הוראות והדרכות ב[[עבודת ה']]{{הערה|על פי הסיכומים שנערכו בין אדמו"ר הזקן והנהגת הקהילה בתיווך אחיו, התפרסמו באותו זמן [[תקנות ליאזנא]], שנועדו לאפשר לקהילת היהודים בליאזנא לעמוד בהתחייבויות שלקחו על עצמם.}}.

לאחר [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו של אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ט]] רצתה הממשלה הרוסית להכריח אותו להתגורר ב[[פטרבורג]] על מנת שתוכל לשמור את צעדיו, אך בהשפעת הפריץ ששלט על מחוז העיירה [[ליאדי]], קיבל את אישור הממשלה להעתיק את מושבו ל[[ליאדי]], והוא עקר לשם יחד עם כל משפחתו ורבים מחסידיו.

===בתקופת אדמו"ר האמצעי===
עם סיום [[מלחמת רוסיה-צרפת בשנת תקע"ג]], בה ברחה משפחתו של [[אדמו"ר הזקן]] מפני [[נפוליון]], לא היה למשפחתו של [[אדמו"ר הזקן]] להיכן לשוב בליאדי, היות שבזמן שנפוליון הגיע לליאדי שרף את ביתו של אדמו"ר הזקן.

בעקבות כך, מהכפר [[פיענא]] בו הסתלק אדמו"ר הזקן, חזר [[אדמו"ר האמצעי]] ומשפחתו לליאזנא, שם שהו שבת אחת, אך היות ותושבי העיירה לא יכלו לקחת על עצמם את אחזקת החצר, נאלץ [[אדמו"ר האמצעי]] לחפש מקום אחר לקבוע את מושבו, ועבר להתגורר בעיירה [[ליובאוויטש]] שם המושל האזורי לקח על עצמו לבנות את ביתו של [[אדמו"ר הזקן]] ולעזור בכלכלת בני משפחתו.

===בתקופת אדמו"ר הצמח צדק===
בתקופתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] כיהן ברבנות העיירה הרב אהרון לוין, שהתקשר לאחר מכן לאדמו"רי קאפוסט{{הערה|הרב לוין נולד בעיירה וזכר את תפילתו ותקיעותו של אדמו"ר הזקן. נפטר ב[[י"ב שבט]] [[תרס"א]].}}

כאשר הקים הצמח צדק את רשת הישיבות שעמד בראשם, הקים בליאזנא את אחד מהסניפים המרכזיים, כשברשת כולה למדו כשש מאות תלמידים מובחרים.

בדרכו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ל[[אסיפת הרבנים תר"ג]], עצר בליאזנא, והשתטח שם על ציון אמו בבקשת הצלחה בעניני האסיפה.

===בתקופת אדמו"ר הרש"ב===
בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] שימש כרב העיירה ר' [[אברהם קלאצקין]]{{הערה|שו"ת עמודי שש, המאסף את תשובותיהם בהלכה שלו ושל חמשת אחיו הרבנים.}}.

בקיץ של שנת [[תרס"ה]] נסע [[אדמו"ר הרש"ב]] למנוחה לצורכי בריאות בחורשה הסמוכה לליאזנא, ובדרכו ביקר בעיירה.