עריכת הדף "כל נדרי" (פסקה)

==רקע הלכתי==
===משמעות הנוסח ומקורו===
תפילת כל נדרי מקורה, משמעותה ההלכתית והנוסח המדוייק של התפילה, נידונים באריכות רבה בספרי ה[[גאונים]], ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]]. באופן כללי קיימות שלוש שיטות מרכזיות במשמעות אמירת כל נדרי:

'''הראשונה''' היא שיטת [[רבנו תם]] ו[[הר"ן]]. לדעתם, אמירת כל נדרי נועדה לעשיית תנאי לבטל את נדרי העתיד, ולכן מתקנים בנוסח לאמרו בלשון עתיד "מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו". מקור האמירה לדעתם הוא ב[[משנה]] ב[[מסכת נדרים]]{{הערה|דף כג ע"ב לאחר תיקון "חסורי מחסרא" של הגמרא}} "הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל". ועל דרך זה הדבר נכון ליום הכיפורים.

'''השניה''' היא שיטת [[הרא"ש]] והתוספות רי"ד. לדעתם, אמירת כל נדרי נועדה בשביל התרת נדרי העבר, ולכן הנוסח יהיה "מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה". לדעתם, מקור האמירה הוא בדין הפשוט של התרת נדרים ותו לא. התוספות רי"ד מבאר בסיבת אמירת כל נדרי ביום הכיפורים דווקא, היות שיום הכיפורים מכפר על כל עוונותיו של האדם, חוץ מהנדרים שנדר לצדקה וכדומה. "בעבור זה תקנו גאונים הראשונים לומר זה" דווקא ביום הכיפורים, כדי להשלים כפרתו.

דברים דומים מביא ה[[שיטה מקובצת]] בשם הרי"ץ וזה לשונו{{הערה|שיטה מקובצת נדרים כ"ב}}: "ודאי שורש מנהגינו .. אנשי כנסת הגדולה תקנו לנו להסיר מן המכשול כי כמה בני אדם יש שנודרים ושוכחים הנדר ואין באים לפני חכם להתיר ועוברין על נדרן בשוגג. ותיקנו שבתחלת יום הכיפורים בפתיחת תפילותיהם יתוודו ויתחרטו מנדריהם כדי שלא ישכחו הדבר. ובספרד נהגו ששליח ציבור אוחז ספר תורה בחיקו ואומר כל נדרי בקול רם וכל הקהל אומרים עמו. והטעם כדי שיהא שכינה מסכמת עמהם בהתרה".

'''השלישית''' היא שיטת ה[[נמוקי יוסף]]. לדעתו, אמירת כל נדרי היא לשם תפילה ווידוי, ולא ביטול הלכתי של הנדרים. וכלשונו: "ויותר נראה לומר לפי המנהג ולשון הנהוג בו והכתוב בסדר רב עמרם ז"ל שאין אומר כן לא בדרך נדרים הקודמין ולא בדרך תנאי לנדרים העתידים אלא שאומרים כן דרך תפילה להב"ה שלא יכשלו ושלא יענשו על הנדרים ועל השבועות שעשו בשנה שעברה ושיהיו שביתין ושביקין לפניו יתברך כאילו לא היו, וזה שנהגו לומר בסוף ונסלח לכל עדת ישראל..."

בנוסח הנאמר בזמננו, חלק מקהילות ישראל נוהגים לומר כפי כל הדעות - גם על התרת נדרי העבר, וגם התנאה על נדרי העתיד. בנוסח [[אדמו"ר הזקן]] בסידורו הלשון היא רק על העתיד "מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו לטובה".

בטעם הדבר שנוהגים לומר כל נדרי ג' פעמים הביאו ה[[ראשונים]] כמה טעמים. לחלקם{{הערה|הרא"ש והטור (סי' תריט)}} הדבר הוא ככל התרת נדרים שצריך לומר ג' פעמים 'מותר לך'. לחלקם "כופלין אותו ג"פ כדרך הווידוי בציבור"{{הערה|נימוקי יוסף}}.
ולחלקם הוא "שמי שלא שם לבו בפעם ראשונה יכוון לבו בפעם שנייה"{{הערה|תוס' רי"ד}}.

===על דעת המקום===
קודם אמירת כל נדרי אומרים: "על דעת המקום ועל דעת הקהל בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אנו מתירין להתפלל עם העבריינים". המקור לכך לפי [[המרדכי]], הוא מרבו, ה[[מהר"ם מרוטנבורג]]. לדבריו, הסיבה להיתר להתפלל עם העבריינים בתחילת כל נדרי היא שביום כיפור זכאים להשתתף בתפילה גם אלו שעברו על תקנות הקהל ולכן הוטל עליהם חרם. ליום זה הוסר החרם והתאפשר להם לבוא בקהל. מסורת עממית קושרת את אמירת "על דעת המקום" יחד עם התרת הנדרים כולה, כמכוונת לאנוסי ספרד שהיו זקוקים להיתר מיוחד להתפלל לאחר שנראו כל השנה כ"עבריינים", אך מסורת זו אינה מדויקת היסטורית היות שאמירת "על דעת" הונהגה באשכנז טרם גירוש ספרד ובמקורות התורניים האמורים נמצא שאמירת כל נדרי ניתקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה ואף קודם לכך.

===פסוק "ונסלח"===
לאחר נוסח כל נדרי אומרים את הפסוק "ונסלח לכל עדת בני ישראל .. בשגגה". משמעות אמירת הפסוק בעיתוי זה מתפרש באופן שונה לפי הדעות האמורות בטעם ומקור הנוסח. לחלקם הוא קשור להתרת הנדרים או ככפרה לעצם נדירת נדר{{הערה|המרדכי והגר"א}} ולחלקם הוא נאמר בנפרד כמדבר על עצם מעלת היום הקדוש.

===ברכת שהחיינו===
לסיום, מברכים החזן והקהל את ברכת [[שהחיינו]] הנאמרת על עצם כניסת היום הקדוש. מצד עצם העניין ברכה זו טעון לאומרה על הכוס, אך כמובן בגלל שהוא יום צום אין עושים זאת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/619/2.htm שו"ע אדה"ז סי' תרי"ט ס"ב]}}.