עריכת הדף "כלאיים" (פסקה)

== סוגי הכלאיים ==

=== [[שעטנז]] ===
{{הפניה לערך מורחב|[[שעטנז]]}}

=== כלאי האדמה ===

==== כלאי זרעים ====
איסור כלאי זרעים, הוא לזרוע במקום אחד שני מיני זרעים ממיני תבואה, קטניות או ירקות, הראויים למאכל אדם. אסור לגדל בסמוך גידולים של שני מיני זרעים ופרטי הדינים נכתבו ב[[מסכת כלאיים]] לעניין המרחקים וכדומה. שיעור ההפרדה תלוי בגודל השדה ובסוג הזרעים: ירקות בודדים בערוגה אחת: הרחקה טפח וחצי, חלקה מרובעת (קרחת) של כעשר אמות, חלקה מאורכת (מישר), שתי שורות, תלם בודד, שדה תבואה: הרחקה עשר אמות וחצי, שדה ירק: הרחקה 6 טפחים או ראש תור- שדה של מין אחד פוגש בקצהו שדה ממין אחר. איסור כלאי זרעים נהוג רק בארץ ישראל<ref>ראה רמב"ם, הלכות כלאיים</ref>.
====כלאי האילן====
אסור להרכיב ייחור (רוכב) של עץ בכנה של מין אילן אחר אבל מותר להרכיב ייחור על גזע של אילן שמאותה משפחה. באיסור ההרכבה נכללים גם הרכבת ירק באילן, אילן בירק, והרכבת ירק בירק. אולם אם כבר הרכיבו ייחור על גזע של אילן אחר, מותר להשתמש באילן שנוצר. איסור הרכבת אילן נוהג גם בחוץ לארץ. אסור להשאיר בשדה גידולים שהם כלאים. פרי שנוצר מכלאי זרעים מותר באכילה.
====כלאי הכרם====
אסור לזרוע חרצן ענבים עם שני מיני זרעים אחרים של תבואה, קטניות או ירקות, וכן אסור לזרוע בסמוך לגפן או לכרם זרעים אחרים של תבואה, קטניות או ירקות. שיעור ההרחקה מגפן יחידית: 6 טפחים, מן הכרם: 4 אמות. אם זרע שני מיני זרעים במקום אחד, ללא גדר מפסיק ביניהם, נאסרים הזרעים, וכאמור בפסוק: ”פן תקדש המליאה”, והם טעונים שרפה. איסור כלאי הכרם נוהג בארץ ישראל כאיסור דאורייתא ובחוץ לארץ כאיסור מדרבנן.
===כלאי הבהמה===
איסור הרבעה בין בעל חיים ממין אחד לבעל חיים ממין אחר. האיסור כולל [[איסור חרישה בשור וחמור|לא לחרוש בשור וחמור יחדיו]] מחשש שמא יבואו להיות ביחד.