עריכת הדף "כוס של אליהו" (פסקה)

==עניינה של הכוס בדורותינו==
[[הרבי]] האריך לבאר, שעניינה של כוס זה אינו זהה לענין הכוס החמישית שבדברי ה[[רמב"ם]], שהייתה נהוגה בזמן הגאונים והראשונים אך אינה נוהגת בדורותינו. ואילו המנהג למזוג את כוסו של אליהו נתגלה ונתפשט דווקא בדורות האחרונים, כשקרובים יותר ל[[גאולה]] ואור ה[[אמונה]] ב[[ביאת המשיח]] מאיר בתוקף יותר. ובלשונו של אדמו"ר בשו"ע יש לומר, שמזיגת "כוס אחד יותר מהמסובין" מורה על בואו של [[אליהו הנביא]] והיותו אחד המסובין בשולחן הסדר{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1HwD81Sycclob0XID7HswBUkVy8691lhV/view לקוטי שיחות חלק כז עמ' 48 שיחה לחג הפסח].}}.

לעומת [[אחרונים]] אחרים{{הערה|ספר טעמי המנהגים (ח"א עניני פסח) סי' תקנא בשם הגר"א. ושם שמכיוון שיש מחלוקת בגמרא בדבר שתיית כוס חמישית ולא נפסקה הלכה בדבר, מחמת הספק מוזגים כוס חמישית אך לא שותים אותה. ומטעם זה נקראת כוסו של אליהו לבטא שכשיבוא אליהו יתרץ ויפתור את כל הספקות וגם ספק זה. הסבר זה הובא בלקו"ש הנ"ל אך שם ביאר הרבי שלפי דברי אדמו"ר הזקן יש לבאר העניין באופן אחר.}} שכתבו שטעם מזיגת כוסו של אליהו הוא עניין הכוס החמישית והיא כנגד "והבאתי"{{הערה|המלך במסיבו ח"א עמ' רפה.}}.

[[הרבי]] כותב{{הערה|שם=הגש"פ|הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים ד"ה כוסו.}} בטעם מזיגת כוס של אליהו כי אליהו הוא המעיד שישראל מקיימים את מצוות [[ברית מילה|מילה]]{{הערה|על פי מה שכתוב בפרקי דרבי אלעזר פרק כ"ט.}} שמעכבת באכילת הפסח ככתוב "וכל ערך לא יאכל בו"{{הערה|הר"מ חאגיז בז' ברכת אליהו.}}.

הרבי מבאר שיש להמתיק את האמור על פי מה שכתוב שבלילה זה מלו ישראל את עצמם{{הערה|שמות רבה פי"ט ה.}}, ואף שהלכה היא שאין מלים אלא ביום, יש לומר בפשטות שדין זה התחדש לאחר [[מתן תורה]]{{הערה|תוד"ה מר, יבמות עב, ב.}}.

הרבי מקשה שלטעם האמור היה צריך למזוג כוס זה בתחילת הסדר, ועל כל פנים לפני אכילת ה[[אפיקומן]] שהוא זכר ל[[קרבן פסח]].