עריכת הדף "יתומי משפחת שארף" (פסקה)

== היסטוריה ==
בח' תשרי [[תש"נ]] נפטר החסיד הרב [[אברהם שלמה שארף]].

בליל א' של חג הסוכות הגיעו ילדיו היתומים הטריים [[מנחם מענדל שארף (מישיגן)|מנחם מענדל]] ו[[שמואל חיים שארף|שמואל חיים]] ל[[בית הכנסת 770]] לומר קדיש על אביהם. באמצע השיחה שלאחרי מעריב התחיל הרבי לנגן [[ושמחת (ניגון)|ושמחת]] ועודד את השירה בחוזק. באמצע השירה ביקש מאחד [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירים]] להעלות לבימה של הרבי את היתומים. הילדים הועלו לבימה, ואז פנה הרבי ועודד לעברם בחוזק עם ידיו הק'. לאחרי סיום השיחה שוב התחיל ושמחת, ושוב עודד לעברם.

מאז זכו הילדים לקירובים מיוחדים ונדירים מהרבי. הילדים התפללו תמיד ליד בימה של הרבי, והרבי הי' מסתכל עליהם במבט אהובי בשעה שאמרו קדיש.

בראלי של חג הסוכות נקרא מנחם מענדל להגיד את [[י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל|הפסוק]] ישמח ויחי אדוננו. לאחרי' התחיל לנגן [[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וואנט משיח נאו]] כנהוג. הרבי פנה והרה לאחיו לעלות לבימה ולהצטרף לשירה, ונראה קורת רוח על פניו הק', שעה שאחיו שמואל חיים הצטרף לשירה.

ביום ה[[תספורת ראשונה|אפשערניש]] של ילד הצעיר [[שלום דובער שארף|שלום'קע]], הגיע עם אמו לחלוקת הדולרים עם מספריים בידה, להגיש להרבי לגזוז את שעריו. כשהגיע שלום עם אמו להרבי, פנה הרבי לפסע להמזכיר, והלה הוציא משקית מספריים, שבה השתמש הרבי לגזוז את שערות ראשו. המשפחה הבינה שהרבי ידע מהאפשערניש והכין את עצמו עם מספריים לכבוד האירוע.

כשעבר מענדל באחד החלוקות דולרים, פנה הרבי אליו ושאל (באנגלית): איפוא אחותך.

כל [[שבת]]<ref>למעט התועדות האחרונה לעת עתה - ש"פ ויקהל תשנ"ב</ref> בעת ההתועדות נתן הרבי עוגה לשלום בשבילו ובשביל אחיו. הקירובים נמשכו גם לאחרי שנת האבלות עד לכ"ז אדר א' תשנ"ב.

בתשפ"ב הוציאה [[JEM]] ודיאו מיוחד על יחס וקירובי הרבי לילדי שארף. הרב מנחם מענדל והרב שמואל חיים הסכימו לראשונה להתראיין ולדבר על הקירובים שזכו. הודיאו זכה למליוני צפיות ביוטוב.