עריכת הדף "ישראל פבזנר" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[י' בניסן]] [[תרע"ה]]{{הערה|ב[[ספר החסידים]] כתוב שנולד בשנת [[תר"ע]].}} לאביו הרב החסיד ר' [[שמואל פבזנר]] מ[[קלימוביץ']] למשפחה שהתייחסה לרב [[מרדכי פויזנר]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]].

[[התחתן]] עם רעייתו מרת רישא בת ר' [[אברהם אשר בלינוב (קלימוביץ')|אברהם אשר בלינוב]] מ[[קלימוביץ']].

בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] גוייס לצבא הרוסי. בזמן המלחמה עסק בעזרה ובהצלה של יהודים. בסיום המלחמה חזר לביתו בריא ושלם בניסים גדולים.

מסר את נפשו על חינוך ילדי ישראל ב[[רוסיה]], ובזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נמלט כמו רבים מאנ"ש ל[[סמרקנד]] ונותר להתגורר שם והחל לשלוח ידו במסחר וראה הצלחה במעשיו. מיום ליום התרבו אפשרויותיו הכספיות, אותם ניצל לסייע לחסידי חב"ד בכלל, ולסניף ישיבת תומכי תמימים המקומי בפרט.

הוא היה לבוש כאיש עסקים והלך באופן קבע עם כובע ועניבה, ובשלב מסויים החלו השלטונות לרדוף אחריו והוא נאלץ להימלט מ[[סמרקנד]] וכעבור נדודים שונים הגיע ל[[ריגה]]. גם בהיותו בריגה לא נח מנסיונותיו לסייע בחינוך ילדי ישראל, והתעסק בין השאר בשכנוע אמו של [[משה חיים לוין]] לשלוח אותו לסניף הישיבה בסמרקנד, כשלצורך כך מעלים מעיני הנהלת הישיבה שהאמא יודעת על קיומה של הישיבה.
גם בסמרקנד, תחת המשטר הבולשקיבים התוועדו רבות הוא וחבריו, ביניהם ר' נחמן פרוס.
בדרך לא דרך התגלגל לידיו ספר לקו"ש ולמרות הסכנה הגדולה שיתף את הידיעה עם חבריו וכך זיכה גם אותם בלימוד בו.

לאחר שעלה לארץ, התיישב ב[[רמת גן]] ונמנה על חשובי חסידי חב"ד במקום.

לאחר יציאתו מרוסיה נסע אל [[הרבי]] וזכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה ב[[ה' תשרי]] [[תש"ל]]. בתחילת היחידות מסר לרבי מתנה מיוחדת ויקרה – כלי מאת [[הבעש"ט]] הקדוש. הרבי ייקר מאוד את המתנה, הודה לו על כך מקרב לב וברכו בברכות רבות.

במהלך היחידות התעניין הרבי לפרטי פרטים בכל תחומי חייו וחיי משפחתו – בנוגע למקום מגוריו ובנוגע למקור פרנסתו. כמו כן, התעניין הרבי אודות רישיון ההגירה מריגה, אודות בני משפחה ויהודים שונים, וכן ביקשו לכתוב דו"ח מפורט ממצב היהודים והיהדות ב[[לטביה]] ממנה היגר לארץ הקודש שם התגורר ברמת גן.

נפטר ב[[כ' בטבת]] [[תשנ"ו]] ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].