עריכת הדף "ישראל יצחק פרישמן" (פסקה)

==תולדות חיים==
הרב פרישמן נולד ב[[י"ט אדר]] [[תשי"ח]] לאביו הרב חיים אלתר בן ציון פרישמן. הוריו נמנו על הציבור החסידי הכללי{{הערה|נולד בבית חסידי-ירושלמי בעל רקע הונגרי}}, ככזה נשלחו הוא ואחיו ללמוד ב'''תלמוד תורה יבנה''' שב[[ירושלים]]. ואילו הוא התקרב בצעירותו לחסידות חב"ד ונקשר לרבי באמצעות הרב [[עזריאל זליג סלונים]]{{הערה|כשר' [[עזריאל זליג סלונים]] (אביו של ר' [[משה סלונים]]) הקים את ה[[תלמוד תורה תורת אמת|חיידר]] ב[[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חבד ירושלים]] הוא היה הראשון שהכניס מיניבוס לקחת את הילדים מהבית לחיידר וכן לדרך חזור. ולכן היו הרבה הורים שהתלהבו מזה ושלחו את הילדים ללמוד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] וביניהם היו ר' ישרוליק פרישמן, וכן אחיו ר' צבי אברהם (אברמלה) פרישמן.}}.

וכך החל ללמוד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]], ובהמשך גם ב[[ישיבה גדולה תורת אמת|ישיבות חב"ד תורת אמת שבירושלים]].

כשהיה ילד בן 12 איבד את הראיה בעינו השמאלית בשל מעשה קונדס של ילד ששיחק בכלי משחית בחג ה[[פורים]] ופגע בלי כונה בעינו. מאז סבל מאוד מהפצע הכאב ומאי הנוחות במצבו{{הערה|במשך השנים אף עבר מספר ניתוחים וטיפולים בפציעתו.}} ומאז הרב פרישמן נהיה עיוור בעינו השמאלית במשך שאר חייו.

בחודש [[אלול]] [[תשל"ו]] נסע ל[[רבי]] בפעם הראשונה, שם שהה מספר חודשים, שכן עקב מצבו הבריאותי הקשה של אביו ש[[נפטר]] כעבור זמן קצר, חזר בהוראת [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]].

לאחר נישואיו עם רעייתו חנה הדס{{הערה|עבדה עד שנת [[תש"פ]] במזכירת לשכתו של הרב אפרתי בירושלים.}} בשנת [[תש"מ]], החל לעבוד כמדריך בישיבת [[ישיבה קטנה תורת אמת|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], וחבר לצוות החינוכי בישיבה, ועסק בצעירותו בפעילות ציבורית במסגרת '[[יד לאחים]]'{{הערה|ובמשך שנים רבות היה בקשר עם הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] ע"ה, והפעיל פרוייקטים שונים לרישם ילדים לבתי ספר תורניים, ועוד.}}.

במקביל, החל את דרכו בעסקנות הציבורית במסגרת [[צעירי אגודת חב"ד]] בסניף ירושלים, וראה הצלחה רבה בפעולותיו, וכן הצטרף לחברא קדישא 'קהילת ירושלים'.

את מקום תפילתו קבע בבית הכנסת המרכזי 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד בעיר, והתחבב על כל באי המקום חסידים ושאינם כאחד, ואף סייע רבות לכל מי שביקש את עזרתו הן בהפעלת קשרים עם עסקנים ציבוריים אחרים, והן בסיוע כספי.

זכה במשך שנים רבות לסייע בהעברת [[מרכז שידורי חב"ד|השידורים]] מ[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]] לכל רחבי הארץ יחד עם ידידו הרב [[אליעזר ליכטשטיין]].

כאשר הורה [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ט]] לפעול להצלחת מפלגת [[אגודת ישראל|יהדות התורה]], נרתם במלוא המרץ לגיוס המוני של מצביעים, עמד בראש המטה של המפלגה ב[[ירושלים]], ואף אירגן לשם כך כינוס רב רושם בבנייני האומה בהשתתפות רבנים וראשי ישיבות שהביא לעלייה ניכרת באחוזי המצביעים למפלגה.

בשנת [[תשמ"ט]] לקראת סיום המחזור החמישי של [[תקנת הרמב"ם]], היה ממארגני עצרת הסיום המרכזית בבנייני האומה, שהותירה את חותמה לאורך שנים רבות.

נפטר מדום לב בגיל 57 ביום שלישי [[ט' שבט]] [[תשע"ו]], ונטמן עוד באותו היום כמנהג ירושלים. בהלוויתו השתתפו מאות מקהילת חב"ד בעיר, וכן עסקני ציבור בולטים וחברי כנסת.