עריכת הדף "ישראל יעקב יעבץ" (פסקה)

==תולדות חיים==

הרב ישראל יעקב יעבץ נולד בקריוקוב (פרבר של העיר קרמנצ'וג) לאביו הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]] רבה של העיר קרמנצ'וג, וכבר בהיותו אברך צעיר לימים החל לשמש כמו"ץ בקהילת זלאטאפאליע, בשנת תרכ"ב סייע בהתרה של מקרה קשה של עגונות שאירע בקהילתו{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=31&hilite תשובות מהרי"ש סימן ט"ו]}} ביחד עם רבי יוסף מסלוצק ורבי שמואל אביגדור תוספאה, לאחר פטירתו של אביו בשנת תרכ"ח הוכתר לממלא מקומו של אביו ברבנות העיר קרמנצ'וג{{הערה|ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בבקשה לסייע לו להתמנות לרב העיר מצד זכות חזקה, מופיע גם בספר על אבותינו ועל יחוסם עמוד 55.}}, ושימש בכתר הרבנות במשך קרוב לארבעים שנה{{הערה|מהמכתב שמתואר בהערה הקודמת, ומופיע בספר על אבותינו ועל יחוסם עמוד 50.}}.
===תקופת רבנותו===

במשך תקופה זו ניהל את ענייני עירו ביד רמה ונלחם על צביונה התורני של העיר בנושאים כגון: איסור על אפיית [[מצות]] מכונה בשל חששות שהעלו גדולי ישראל באותה תקופה{{הערה|בשנת תר"ן נפתחה בקרמנצ'וג מאפייה למצות מכונה על ידי שלמה זיוואוו למרות אזהרותיהם של רבני העיר והרב ישראל יעקב יעבץ היה ראש הנלחמים באפיית המצות במאפייה זו לאחר שנתגלו חששות רבים במאפייה, ולשם כך הוא ניהל התכתבות נרחבת עם הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בקאמינקא כדי למנוע מתושבי העיר מלהיכשל בכך.}}, איסור על מכירת אתרוגי קורפו בשל חשש מורכב{{הערה|המליץ ה' סיון תרנ"א.}}, תמיכה במשפחות אנשי החיל ששירתו בצבא הצאר הרוסי{{הערה|הצפירה כ"ט טבת תרנ"ט.}}, תמיכה בעסקים שומרי [[שבת]] תוך פרסום מודעות הקוראים לתושבי העיר הלא יהודיים לבצע את עסקיהם עם יהודים שומרי שבת בימים הסמוכים לשבת בכדי שפרנסתם של יהודים שומרי שבת לא תיפגע{{הערה| המליץ כ' מנחם אב תרס"ג.}}, ובנושאים רבים נוספים.

===התכתבות הלכתית עם גאוני הדור===
 
הרב ישראל יעקב יעבץ ניהל התכתבויות הלכתיות רבות עם גאוני וגדולי דורו: רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] בעל "הבית הלוי" מבריסק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=55&hilite= תשובות מהרי"ש סימנים ל"ה ו-ל"ו].}}, רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] מקובנה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=31 תשובות מהרי"ש סימן י"ד].}}, רבי [[יוסף שאול נתנזון]] בעל ה"שואל ומשיב"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=102&hilite= תשובות מהרי"ש סימן ס"ג].}}, רבי [[חיים ברלין]]{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 47.}}, האדמו"ר רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=65&hilite= תשובות מהרי"ש סימן מ"א ו-מ"ב].}} ורבים אחרים, חלק מהתכתבויות אלו מופיעות בספרו '''"תשובות מהרי"ש"'''{{הערה|בהקדמה לספרו תשובות מהרי"ש הרב ישראל יעקב יעבץ מציין שהמכתבים המופיעים בשו"ת זה הינם המעט מההתכתבויות שהיו לו עם גדולי דורו אך רובם אבדו לו, ייתכן בעת העלייה לארץ ישראל בשנת תרס"ו כשנה לפני הוצאת הספר לדפוס.}}. 

כמו כן הוא ניהל התכתבות ענפה ביותר בנושאים הלכתיים ואישיים עם הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא מגדולי המשיבים בדורו{{הערה|מכתבים רבים נשתמרו באוסף הרב ירושלימסקי במכון שוקן בירושלים.}}.

===עלייה לארץ ישראל===

במשך שנים רבות תמך הרב יעבץ באביוני ארץ ישראל באמצעות תרומותיו לחברת משכיל אל דל בעיה"ק צפת שסייעה לנזקקים לקבל טיפול רפואי שידם לא הייתה משגת{{הערה|ממכתב מכ"ב ניסן תרנ"ח בו הוא מבקש מהגאון הרב ירושלימסקי להעביר את תרומות לחברת משכיל אל דל באמצעות שאר בשרו הרב חיים חייקל שפירא סוכן חברת משכיל אל דל.}}, בנוסף לכך ניסה הרב יעבץ לממש את שאיפתו רבת השנים לעלות לארץ ישראל, החל משנת תרנ"ו הוא החל בבירורים על אפשרות מגורים בארץ ישראל אך לפי מידע שהגיע לפניו החליט לוותר בינתיים על שאיפתו זו{{הערה|פרטים אלו נחשפו ממכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי מב' תמוז תרנ"ו ששם הוא חושף לראשונה את שאיפתו רבת השנים לעלות לארץ ישראל אך גם את המידע שהגיע לפניו שלאחרונה התרבו פריצי הדור שם והם עלולים לחמוס אותו בהגיעו לשם.}}, ההזדמנות הראשונה הממשית למלא את שאיפתו זו הגיעה בשנת תרנ"ח כאשר הרב יעבץ ניסה באמצעות הרב משה לוי החכם באשי היושב באיסטנבול להשיג אישור עלייה לארץ ישראל{{הערה|הפרטים הללו נחשפו ממכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בחוה"מ פסח תרנ"ח שבו הוא מבקש שיפעיל את קשריו הקרובים עם החכם באשי כדי שיפעל אצל השלטונות העותומניים שיוכל לקבל אישור עלייה לארץ ישראל.}} , אך לאחר מספר ימים הוא קיבל מידע{{הערה|את המידע הנ"ל הוא חשף בפני הגאון הרב ירושלימסקי מספר ימים לאחר מכן בעקבות מידע שקיבל ממקורביו.}} שכרגע אין אפשרות להשיג את האישור המיוחל בשל גזירה שהטילו השלטונות העותומניים בארץ ישראל על עליית יהודים לארץ ושאפילו באמצעות שוחד ממון לא ניתן לקבל אישור עלייה{{הערה|המליץ מי"ט ניסן תרנ"ח פרסם כתבה על סגירת נמל יפו לעליית יהודים ואפילו תמורת שוחד ממון רב.}}, ולכן התכנית נגנזה לעת ההיא.

בחודש אדר בשנת [[תרס"ו]] עלה בידו לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים למלא את שאיפת חייו לעלות ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|כך עולה ממכתבים רבים ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי החל משנת תרנ"ח, באחד ממכתבים אלו הוא ביקש שייצור קשר עם חכם הכולל באיסטנבול שיסייע לו בעניין השגת אישור כניסה לארץ ישראל היות ומדובר היה בתקופה שהעותמאנים הקשו מאוד על עליית יהודים לארץ.}}, בהגיעו ל[[ירושלים]] מונה לוועד רבני העיר והיה שותף להחלטות רבות הנוגעות לצביונה החרדי של העיר.

הרב ישראל יעקב יעבץ נפטר ב[[ד' באייר]] [[תער"ב]] והמון רב נהר אחר מיטתו ואף הוכרזה שביתת מלאכה כנהוג ביום ההלוויה, ומנוחתו כבוד בבית העלמין היהודי בהר הזיתים בירושלים{{הערה|מתוך כתב בעיתון מוריה ד' אייר תער"ב.}}.

את מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג מילא אחיינו הרב [[משה טרשצ'אנסקי]].

לרב ישראל יעקב יעבץ ולרעייתו הרבנית חנה לא נולדו ילדים, ובהקדמתו לספרו תשובות מהרי"ש הוא מציין שאחת הסיבות שהביאו אותו לכתוב את ספרו זה שהוא ראה בהדפסת חידושי תורה אלו כשם ושארית לזכרו{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=4 הקדמה לספר תשובות מהרי"ש].}}.