עריכת הדף "ישראל חסדן" (פסקה)

==תולדות חייו==
===בישיבות תומכי תמימים===
הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. 

בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט זכה לראותו{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.

בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]] ובתקופה זו היה בן בית אצל הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ועליו העלה זכרונות {{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק זכרונות דוכמן}}. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק.

===מאבק בגזירת השחיטה===

בהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד דודו ר' [[שמואל חסדן]].

בליבוי כיהן כמנהל בפועל של בית חרושת אחדות, בבעלות דודו ר' [[שמואל חסדן]].
בבית החרושת יוצרו נקניקיות, משלב השחיטה ועד השיווק. ובנוסף לתפקידו כמנהל כללי, ר' ישראל שימש במפעל כשו"ב {{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק מלאכת הזביחה}}.

התחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].

בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].

נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה ובמאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}.

===הצלת חסידים ותמימים בשואה===

בימי השואה הרב חסדן הגיש סיוע במסע לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן סיפק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.
גם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}.

===הרבנית שיינא וספרית אדמו"ר הריי"צ===
במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}. בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.

הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]]. על כך כתב אדמו"ר הריי"צ: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.

===עזרה לפליטים ואיתור נעדרים===

היה ממנהלי המחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ולאחר השואה, עסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם, בו למדו פליטות שואה. כמו כן לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]]. מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}

===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===
בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.

זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית עם רעייתו מרת עלקא.

כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת


כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.

במשך שנות מגוריו בדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.

פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמימים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה. ובשנים מאוחרות יותר סייע לשד"ר [[עזרת אחים]] ר' [[ישראל דוכמן]].

===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===
הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].

הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב"דית. 
הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי.

מאז נוצרה ידידות איתנה לאורך השנים, גם כאשר הרב חסדן גר בשבדיה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - אז הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה.

הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה {{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "[[חסדי ישראל]]" - תולדות הרב ישראל חסדן. תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא. ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא}}.

הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:
"רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה"ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].
בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה... לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה"ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע" {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.

===מאמרים בעיתונות===
לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.

נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.