עריכת הדף "ישעיה אורנשטיין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[אורי אורנשטיין]] בעיר [[צפת]] בשנת [[תקצ"ו]]. מצד אמו, היה נכד הגאון הרב יצחק ברוכין, אב"ד קארלין ומחבר ספר 'קרן אורה' על הש"ס.

ברעידות האדמה שפקדו את העיר באותן שנים, נהרגו שלושת אחיו וסבו, ובשל כך החליט אביו בשנת [[תר"א]] לעבור להתגורר ב[[ירושלים]].

בצעירותו למד אצל הגאון רבי משה לייב מקוטנא בעל 'זית רענן', כן נמנה על תלמידיו של הגאון החב"די רבי [[אליהו יוסף ריבלין]], ואף ערך את ספרו 'אהלי יוסף' והכינו לדפוס.

בהגיעו לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפורה ציפא{{הערה|נפטרה בג' כסלו [[תרע"ז]], ונטמנה ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים]].}}, בתו של הרב משה 'המגיד' ריבלין, בן הרב הלל ריבלין משקלוב, מגדולי תלמידי [[הגר"א]].

לאחר פטירת אביו, החליף אותו בתפקיד ראש [[כולל חב"ד לצדקת רבי מאיר בעל הנס]] בארץ הקודש, ובכך היה הראשון שהמשיך את השושלת המפוארת של ממוני כולל חב"ד ממשפחת אורנשטיין, תפקיד שעבר במשפחה במשך חמשה דורות לאורך למעלה ממאה שנה (אביו ר' אורי, ר' ישעיה, בנו ר' יעקב, נכדו ר' משה, ונינו ר' יצחק אביגדור). במסגרת תפקידו בהנהלת כולל חב"ד, יצר שיתוף פעולה נרחב עם כולל הפרושים.

היה ממייסדי שכונת 'מאה שערים' בירושלים בשנת [[תרל"ד]], ומהפעילים בחברת 'פתח תקווה' ליסוד מושבה חקלאית על אדמת יריחו בשנת תרל"ו.

במפקד של שנת [[תרל"ה]] רשום שמו כסופר [[כולל חב"ד בארץ הקודש]], ומופיע כאחד הממונים על כספי הכולל.

לפרנסתו עסק במסחר אתרוגים, ולצורך כך היה נוסע מידי פעם ל[[רוסיה]] ולמדינות נוספות לפקח על המלאכה ולייבא את הסחורה.

נמנה על מקורביו של הגאון הרב [[משה יהושע לייב דיסקין]] מבריסק, וסייע לו בהקמת המוסדות 'ישיבת אהל משה' (בשנת תרנ"ד) ו'בית היתומים דיסקין' ונמנה על ראשיהם ומנהליהם.
בספר "עובדות והנהגות לבית בריסק" (חלק ד, עמ' סז), מובא: "הגרי"ז מבריסק סיפר כי המהרי"ל דיסקין זצ"ל בהיותו בחו"ל היה מתנגד גדול לחסידים, אמנם מעת שהגיע לירושלים נמנע מלדבר בגנות החסידים, ובין תלמידיו המובהקים נמנה הרב ר' ישעיה אורנשטיין זצ"ל, מחסידי חב"ד".  

עמד בראש העוסקים בביצור חומות היהדות מול פגעי ה'השכלה' ונלחם בעוז נגד המשכילים שניסו לתקוע יתד בירושלים.

היה מגדולי למדניה של ירושלים, ואמרו עליו כי ידע בעל פה את כל הש"ס והרש"י. בערוב ימיו חלשה ראייתו ואף שהמשיך למסור שיעורים בפני תלמידיו כשהגמרא פתוחה לפניו, יכלו להבחין שהיה 'קורא' בעל פה את הגמרא והרש"י.

בנו נפטר על פניו ב[[כ"ב סיון]] [[תרס"ח]], והדבר הסב לו עגמת [[נפש]] גדולה והוא נפטר מספר חודשים בלבד לאחר מכן, ב[[י"ט חשון]] [[תרס"ט]] בהיותו בן 73.