עריכת הדף "ישיבת הבוכרים" (פסקה)

== היסטוריה ==
'''ישיבת הבוכרים''', הנקראת כיום גם '''אור מנחם'''{{הערה|ברישום ברשם העמותות במשרד המשפטים, השמות ביחד: "ישיבת הבוכרים / בית חינוך לתשב"ר - "אור שמחה", כפר חב"ד מרכז לקליטה וחינוך פנימייתי לילדים ונוער ממשפחות מצוקה ועולים חדשים (ע"ר)", אך היא מציגה את עצמה פעמים רבות כישיבת אור שמחה}}, נוסדה כמוסד חינוכי לילדים ונערים עולי בוכרה בשנת [[תשל"ג]] ב[[כפר חב"ד]] בהוראת וברכת הרבי{{הערה|ביחידות למנהל הישיבה הרב גרשון דובער שיף כשבמקביל כותב הרבי ל[[ועד כפר חב"ד]]: {{ציטוטון|א) כיון שעל ועד (כפר חב"ד) לדאוג לביסוס ולהתפתחות כפר חב"ד הן בגשם והן ברוח ב) שתכנית הנ"ל תסייע רבות לביסוס והתפתחות כפר חב"ד הן בגו"ר ג) נמצא פלוני שרוצה לקחת על עצמו חלק הארי בכל הנ"ל - מובן שצריך לעשות את כל הנ"ל ובהוספה}}}}, ועומדת תחת נשיאות הרבי.

הישיבה הוקמה בעידוד הרבי בעקבות העלייה הגדולה של יהדות בוכרה משנת [[תש"ל]] ואילך. הישיבה נועדה לילדים ונערים עולי [[בוכרה]] ומכאן שמה "ישיבת הבוכרים".  
[[קובץ:ישיבת הבוכרים בעבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת הבוכרים בשנותיה הראשונות. המבוגרים מימין לשמאל: הרב [[ליפא קליין]] מזכיר ישיבת הבוכרים, המחנכים: ר' [[הרשל לרנר]], הרב [[אבא דוד גורביץ]] ומנהל ישיבת הבוכרים הרב [[בורק'ה שיף]].]]

הישיבה הוקמה על ידי אנשי [[חמ"ה]] בתחילה ב[[אשדוד]], ומפני מיעוט התלמידים נפתחו כיתות רב-גילאיות מה שהיה לצנינים בעיני כמה מאנ"ש שהביעו את אי שביעות רצונם בפני הרבי. אך הרב [[זושא וילימובסקי]] סיפר למנהלי הישיבה כי הרבי הגיב: "קנאת סופרים תרבה חכמה ותשב"ר"{{הערה|סמרקנד (ספר) עמוד 405}}. בתקופה הבאה עברה הישיבה לבניין ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] ותלמידי שתי הישיבות שולבו לישיבה אחת. וגם אנשי [[חמ"ה]] הרב [[משה ניסלביץ]] והרב [[יהושע רסקין]] מונו לחברי הנהלה בישיבת אחי תמימים{{הערה|סמרקנד (ספר) עמוד 405}}.

ביוזמת המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] עברה הישיבה ל[[כפר חב"ד]]. לקראת ההעברה נערכו לכך אנשי חמ"ה באסיפה מיוחדת עם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] והרב [[שמואל חפר]] מנהל בית רבקה ומטעם ועד כפר חב"ד הוקצה צריף אחד לישיבה. 

למנהל מונה הרב בורק'ה שיף, ובתחילה פעל בחסות חמ"ה ולאחר שנתיים חמ"ה עזבו את הישיבה, ור' בורק'ה החל לנהל את הישיבה באופן עצמאי ובסיועם הנמרץ של ר' מענדל פוטרפס ור' [[שמחה גורודצקי]]{{הערה|סמרקנד(ספר) עמוד 406}}.

לפני בניית פנימיית הישיבה, התאכסנו תלמידי הישיבה אצל משפחות בכפר חב"ד.

בעת פתיחת הישיבה הוצג הרב [[יעקב מינסקי]] כמנהל המוסד בניירות הרשמיים אף שעבד ב[[לוד]] ולא הגיע בפועל לשטח הישיבה (למעט בעת ביקורי מפקחים אז הוזעק על ידי צוות הישיבה ונסע במיוחד כדי לשוחח עימם){{הערה|הסיבה למהלך זה היתה מצד הכרח ומצד צורך קבלת תקציבים.}}, בשנה השנייה לפתיחת הישיבה חשש הרב מינסקי והחל לשהות בישיבה מדי יום ארבע שעות כשהוא נושא בתפקיד ניהולי ומסתובב בין כיתות הלימוד במטרה לפקח על הלימוד מקרוב, בשנה השלישית הביא אנשי צוות שימלאו את מקומו{{הערה|הוא מספר על כך בוידאו 'הרב יעקב מינסקי מקים את ישיבת הבוכרים' ביוטיוב.}}.

כשעלו חיכוכים בין תלמידי הישיבה לתושבי כפר חב"ד התרעמו תושבי כפר חב"ד בפני הרב מרדכי אשכנזי על כך שהישיבה ממוקמת בכפר אך תלמידי הישיבה הם תלמידים הגרים מחוץ לכפר, הרב אשכנזי העלה את הנושא ב[[יחידות]] אצל הרבי, הרבי ענה שיש לדאוג לילדי הישיבה משום שאין מי שידאג להם, בשונה מילדי הכפר שיקבלו מענה חינוכי במוסדות הכפר{{הערה|מפי הרב [[זאב אברהם סלווין]] בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] שמצויין בלקריאה נוספת.}}.

===מנהל חדש===
בשנת [[תשס"ו]] התמנה הרב [[זאב אברהם סלווין]] למנכ"ל הישיבה, עם הגיעו ייסד מחלקת משפחתונים בישיבה, המחלקה כוללת יחידות דיור יוקרתיות ומעוצבות הכוללות אבזור מודרני ומאיישות זוגות אומנה שיצאו ל[[שליחות]] בישיבה, הזוגות מאמצים ילדים ומגדלים אותם ביחידות הדיור. המיזם זכה להצלחה גדולה ומהוה מודל לחיקוי למוסדות נוספים.

===כפר הילדים אור שמחה===
במתחם שוהים ילדים ונערים מכלל חלקי החברה הישראלית, מרביתם מופנים באמצעות משרד הרווחה. 

'אור שמחה' מוכר כפנימייה טיפולית והיא ביתם של ילדים ובני נוער בגילאי 6-18 הזקוקים לתמיכה ולבית חם. חלקם גדלו במשך תקופות מסוימות ללא כל מסגרת חינוכית וצברו פערים לימודיים עצומים. 'אור שמחה' עמלה על שיקומם הרגשי של הילדים, על השבת תחושת הביטחון העצמי, היציבות והשייכות שלהם ומסייעת להם להשתלב בלימודים, בחברה, במשפחה ולממש את היכולות שלהם. המוסד מטפח אקלים חינוכי וחברתי מיטבי ומסייע לכל חניך לבנות קשר מחודש עם המשפחה והסביבה ובמידת האפשר, פועל המוסד להחזירו לבית הוריו, תוך סיוע להורים בחיזוק מיומנויות הוריות. הצוות הטיפולי והמקצועי במקום מונה כ-100 איש, ביניהם מחנכים, מטפלים מקצועיים, מדריכים חברתיים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטר, יועצים חינוכיים, אימהות בית, אחות, חונכות פר"ח ומתנדבים. 

דגש מיוחד ניתן למצבו של כל ילד ותכנית טיפול אישית נבנית בהתאם לצרכיו האישיים. כפר הילדים מפעיל כיום מסגרת ייחודית במודל של "משפחתונים" שכל אחד מהם מספק בית חם ל-12 ילדים. הילדים גרים כמשפחה אחת גדולה עם זוג הורים וילדיהם בבית חם ואוהב שפועל על פי קריטריונים שנקבעו על ידי משרד הרווחה והחינוך והנהלת הכפר. במשפחתון , סדר היום של הילדים נקבע סביב שגרת המשפחה וכמה שיותר בסביבת הבית; הם אוכלים בבית המשפחה – ולא בחדר האוכל של הפנימייה, משתתפים במסגרת טיפולית נפרדת ומשתתפים באירועים ביחד כמשפחה. בשעות הבוקר הם מבקרים במסגרת הבית ספרית הרגילה ואחר הצהריים משתתפים במגוון חוגים ופעילויות כגון: מחשבים, ספורט, ציור, מלאכה, נגרות, אלקטרוניקה, ספרייה, חדר כושר ועוד). במידת הצורך מקבלים הילדים סיוע לימודי וטיפול נפשי. הפרויקט הינו ייחודי מכיוון שהוא מספק מסגרת משפחתית חמה לילדים צעירים מאד החסרים עורף משפחתי. ב'אור שמחה' , הילדים זוכים למסגרת ביתית ואישית עם זוג הורים אשר נוכחים ונגישים בכל שעות היממה לספק את כל צרכי הילדים ולהוות להם תמיכה משפחתית מקיפה{{הערה|[https://kfar-chabad.com/info/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94/ בית ספר אור שמחה] אתר ועד כפר חב"ד}}.

===תלמוד תורה לתלמידי לקויי למידה===
במתחם ישיבת הבוכרים פועל תלמוד תורה לתלמידים בעלי לקויות למידה. התלמוד תורה פועל במסגרת רשת אהלי יוסף יצחק. המנהל: הרב שמעון ידגר{{הערה|[https://chabad.info/news/458085/ תלמוד תורה ללקויות למידה]{{אינפו}}}} 

===ישיבה קטנה וגדולה===
בשלהי שנת [[תשמ"ח]] נוסדה ה[[ישיבה קטנה]] בה למדו בסגנון תומכי תמימים, ובהמשך הוקמה ישיבה גדולה. 

הישיבה הגדולה מתאפיינת במסלול ללימוד [[שחיטה]] ו[[סופר סת"ם|כתיבת סת"ם]] לצד התאמת הלימודים ליכולות וכישורי התלמידים.

===ישיבה קטנה בראשות הרב אקסלרוד===

בשנת [[תשפ"א]] עברה למתחם הישיבה קטנה [[תומכי תמימים פתח תקווה]] בראשות הרב [[יצחק אקסלרוד]] כשהיא מחליפה את הישיבה קטנה 'אור מנחם' שפעלה במקום בעבר. הישיבה קטנה פועלת תחת הנהלה עצמאית וממשיכה לפעול בסגנון שונה מהישיבה גדולה. ומכונה ישיבה קטנה הבוכרים.

===מתיבתא אור שמחה===
ביוזמת הרב אקסלרוד, לקראת שנת הלימודים תשפ"ו, הוכרז על הקמת מתיבתא אור שמחה, לתלמידים בגילאי כיתות ז' ח'. 

הישיבה בה ילמדו עד 12 תלמידים בלבד, במתכונת מכינה לישיבה קטנה ובה יתקיימו לימודים בהכוונה אישית ובמתכונת פנימיה, מתוך אוירה חסידית חמה ומשפחתית. 
התלמידים יגורו בבית בהשגחת זוג שלוחים מסור ומנוסה ולנרשמים בהקדם הובטח פטור מלא משכר לימוד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1447 עמוד 2}}.