עריכת הדף "ישיבה גדולה מלבורן" (פסקה)

==היסטוריה==
[[קובץ:קמפוס ישיבה מלבורן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה המרכזי בקמפוס הישיבה בו שוכן היכל הלימוד - ה'זאל']]
[[קובץ:זאל מלבורן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים ה'זאל' בישיבה]]
[[קובץ:התוועדות מלבורן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ישיבה]]
עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]], שיגר אדמו"ר הריי"צ את החסידים שיצאו מגבולות רוסיה ב[[בריחת רוסיה תש"ו]] לנקודות התיישבות שונות ברחבי העולם, כאשר קבוצה של שישה חסידים נשלחו לאוסטרליה.

בסמיכות להגעתם, החלו לפעול להקמתו של סניף ישיבת [[תומכי תמימים]], שנפתח עם שלושה תלמידים בחודש [[חשוון]] [[תש"י]]{{הערה|במכתב מיוחד בירך אדמו"ר הריי"צ על פתיחת הישיבה: "ההצעה אודות יסוד ישיבה מצאה חן בעיני מאוד, ואין לדחות הדבר אלא להתחזק ולהתאמץ להתחיל תיכף בלימודים, מבלי לשום לב לעת עתה למספר התלמידים, ובמשך הזמן תגדל אם ירצה ה' (אגרת ג'תקפט).}}, ולקראת סיום החורף התווספו עוד מספר תלמידים והדבר עורר התפעלות גדולה שיש ישיבה של ממש גם באוסטרליה. בראשות הישיבה אז עמד הרב [[יעקב אליעזר הרצוג]]{{הערה|מפאת גילו הצעיר, שימש כראש ישיבה לשם כבוד הרב חיים גוטניק שמסר בישיבה שיעורים שבועיים ובחן את התלמידים, אך כראש הישיבה בפועל שימש הרב הרצוג.}}.

למעשה, תושבי המקום לא שלחו את בניהם לישיבה, ובסופו של דבר כעבור חמש שנים הוחלט להשקיע את המאמצים בהקמת מוסדות חינוך לגיל הצעיר יותר, הישיבה נסגרה ותחתיה הוקם המוסד "ישיבה קולג'" שנקרא בשם 'ישיבת אהלי יוסף יצחק - ליובאוויטש', מוסד זה הלך והתפתח ואט אט נפתחו לו כיתות נוספות, עד שכעבור עשר שנים לקראת שנת הלימודים [[תשכ"ו]] כשתלמידי הכיתה הבוגרת הוצרכו כבר לצאת למוסד המשך ולהחליט האם ברצונם ללמוד ב[[אוניברסיטה]] וכדומה או לעזוב את אוסטרליה ולנדוד אל מעבר לים כדי ללמוד בישיבה, החל הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]] לפעול להקמתה של הישיבה מחדש.

על הפעולות להקמת הישיבה כתב הרבי במברק: "פתיחת כתת הישיבה גדולה שכותבים - נחוץ ונכון במאוד מאוד".

הישיבה נפתחה בפועל ב[[י"א שבט]] [[תשכ"ו]].

בהוראת הרבי נפתחה הישיבה בסמיכות מקום למוסדות הקיימים, במשך חמש שנים מנתה הישיבה כעשרים תלמידים, ועם תחילתה של שנת הלימודים [[תשל"א]], הצליחו עסקני חב"ד באוסטרליה לרכוש מגרש ובנין גדול פי שלוש מהצורך של הישיבה, והרבי התייחס לכך ברבים, והזכיר זאת ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י"ט כסלו]].

המיקום החדש של הישיבה נקבע הרחק משאון העיר, והוא נרכש על ידי האחים הרב [[חיים גוטניק]] והרב [[שלום דובער גוטניק]], מהם ביקש הרבי לוודא שהישיבה תהיה שייכת ל[[חסידות חב"ד]] ולוודא שלא תהיינה בעתיד בעיות עם המשכנתא, ואכן על אף הסכום הגדול שעלתה האחוזה שנרכשה עבור הישיבה, בשנת [[תשמ"ב]] התבצע התשלום האחרון על המשכנתא על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].

===התלמידים השלוחים===
כשנה לאחר פתיחת הישיבה, ב[[ז' אדר|ז' אדר ראשון]] [[תשכ"ז]] קרא הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לקבוצה של בחורים מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] והציע להם להצטרף לקבוצת [[התלמידים השלוחים]] ולצאת ללמוד בישיבה באוסטרליה במשך שנתיים, באם יעמדו בכמה תנאים.

קבוצה זו הייתה הקבוצה הראשונה של 'התלמידים השלוחים', ובמשך השנים שלח הרבי קבוצות נוספות לישיבות אחרות, וכן לישיבה באוסטרליה - אותם בחר הרבי באופן אישי, הקדיש להם שיחות פרטיות, והעניק להם הוראות מיוחדות.

בשונה מקבוצות אחרות, הנסיעה לאוסטרליה הייתה לכתחילה למשך שנתיים, ונועדה לחיזוק הישיבה והרבי הקפיד שיעסקו בלימוד בלבד כתלמידים לכל דבר.

===התפתחות וצמיחה===
עם גדילת מספר התלמידים, נוצר צורך להרחיב את הצוות הרוחני של הישיבה, והרב [[אברהם בלסופסקי]] התמנה לשמש כמנהל רוחני, ובשנת [[תשל"ד]] הצטרף לצוות הרב [[בנימין כהן]] שהתמנה לשמש כראש הישיבה.

בשנת [[תשמ"ט]] הצטרף הרב יעקב ויינר כמשפיע ראשי בישיבה, ובשנים אלו החלה הישיבה למשוך אליה תלמידים מעבר לים, בנוסף לתלמידים בני הקהילה המקומית.

נכון לשנת [[תשפ"א]] מונה הישיבה כ-50 תלמידים.