לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
יקותיאל פרקש
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==תולדות חיים== הרב יקותיאל נולד ב[[כ"ג שבט]] [[תש"ז]] במחנה פליטים [[פוקינג]] שבגרמניה לרב אהרון גרשון פרקש{{הערה|נפטר כ"ב מנחם אב תשע"ב.}} ולאמו מרת לאה רחל{{הערה|נפטרה י"ד אדר תשע"ז.}} לבית גולדשטיין, יהודי הונגריה. למד בישיבת חכמי לובלין בבני ברק ובהיותו בן 16 עבר לחצר תולדות אהרון, נהיה לחסידו של האדמו"ר מתולדות אהרן הרב [[אברהם יצחק קאהן]], וזכה להיות משמש בקודש אצל האדמו"ר. בשנת תשכ"ו נשא את זוגתו מרת רחל לבית גרומן (בת הרב מנחם גרומן, מזכיר כולל 'מאור התורה', ומתלמידי ישיבת תורת אמת. חתן הרב [[עמרם בלויא|עמרם בלוי]]) בעידודו של רבו האדמו"ר מתולדות אהרון, הוסמך לרבנות בין היתר אצל רבו המובהק הרב [[שמואל וואזנר]], והחל לכהן כ[[מורה צדק]] בירושלים. ידיעותיו ההלכתיות הקנו לו פרסום בקנה מידה ארצי ומעמדו התקבע כפוסק בכיר, בפרט בענינים הנוגעים להלכות טהרה, [[שבת]], והלכות חול המועד. היה מקורב לגדולי רבני ירושלים, גאב"ד [[העדה החרדית]] הרב [[יעקב יצחק ווייס]] מחבר שו"ת 'מנחת יצחק', הרב [[שלמה זלמן אוירבאך]] ועוד. בתחילת שנות הלמ"דים נוצר קשר בינו לבין חסידי חב"ד, והוא החל לעסוק בלימוד החסידות והחל להפוך את ביתו לבית חב"די. בשנת תשל"ד נכנס ליחידות אצל הרבי והחליט להתקשר לרבי, ולהיות חסיד חב"ד במוצהר. ומאז הגיע לרבי פעמים רבות ונכנס ליחידות עם בני ביתו. בשנת תשל"ו נכנס ליחידות עם ביתו חנה בילא ע"ה, אשר חלתה במחלה הנוראה, ונפטרה בחודש אייר אותה שנה. הרב שמר על קשר עם הרופא של ביתו, וקישר אותו עם הרבי דבר שהפך את חייו לחיים על פי תורה ומצוות. בשנת [[תש"מ]] במהלך ה[[יחידות]] הרבי פנה לאשתו ואמר לה שהיות והיא מצאצאיו של הרב [[עמרם בלויא]] שנהג ללכת בתוקף בדרכו, הדבר יכול לשמש גם לה כתמרור מכוון בדרכה בחסידות חב"ד, שלא תתפעל מאף אחד ותתמיד בכך בתוקף המתאים. בנוסף, הרבי הורה לה לפרסם בין הנשים עמם היא באה במגע, בדבר ההכרח בלימוד [[תורת החסידות]] גם על ידי נשים. כששאל את רבותיו באיזה תחום להשקיע את כתיבת ההלכה, הציעו לו לכתוב על הלכות חול המועד, מטעם אשר מעטים אלו שעסקו בתחום זה קודם לכן, הספר זכה להסכמה מיוחדת מבעל המנחת יצחק אשר נמנע מכתיבת הסכמות בדרך כלל, את ההסכמה שלח הרב פרקש לרבי, וקיבל מענה אשר ההסכמה היתה לנחת רוח, הספר נשלח לרבי, ועל פי עדות המזכירים בחג הסמוך הרבי השתמש בספר בתדירות רבה. בחודש אלול שנת תשמ"ח נולדה לרב פרקש בת וקרא לה על שם [[הרבנית חיה מושקא]] אך היא נפטרה בטרם עת, ביום ח"י לחודש חשוון תשמ"ט, והיא בת שלושה חודשים בלבד. בשנת [[תשנ"ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" ולכן מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]". בשנת [[תשע"ח]] נפטרה ביתו של הרב, מרת רבקה ע"ה, והיא בת עשרים ושמונה. במשך השנים עמד בראשות ישיבת מרכז גוטניק וכן כר"מ בישיבת תורת אמת. הרב מוסר מידי שבוע שיעורים כלליים בהלכה למעשה, במסגרת רשמית של מוסד בית חנה, השיעורים מוקלטים ומוסרטים ומועלים לרשת לטובת הציבור. לרב בית הוראה בביתו אשר בירושלים, וכן הינו משמש רבה של קהילת [[מעייני ישראל]] המרכזית בירושלים.
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)