עריכת הדף "יצחק צבי פיין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד לזאב פיין ולאמו מרת חיה דבורה. בזמן שירותו ב[[צה"ל|צבא]] מילא תפקיד סודי במסגרת חיל הים.

חזר בתשובה בסביבות שנת [[תש"מ]]. 

בתחילת התקרבותו נמנה על חוגי הליטאים, וכעבור תקופה קצרה התקרב לאורה של חסידות חב"ד על ידי הרב [[משה סלונים]] והרב [[מאיר בליז'ינסקי]], וזמן קצר לאחר התקרבותו [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] עם כל משפחתו, ובעקבות ברכת הרבי זכה לילדים נוספים.

התגורר ב[[בני ברק]], ובמשך כעשרים וחמש שנה ניהל מערכת מסועפת של הדפסת חלוקת והפצת עלונים שיחות ודברי הרבי כל שבוע בבתי כנסת בנקים סופרמקטים ועוד בבני ברק והסביבה, כמו כן אחת לחודש ניהל במשך שנים רבות את חלוקת חוברות הדבר מלכות מהשנים [[תשנ"א]] [[תשנ"ב]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/chabad/20900.htm להמשיך את מה שהרב יצחק פיין התחיל] באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]].}} באמצעות הדואר כמעט לכל קצוות הארץ והתמיד בכך גם בתקופות הסוערות ביותר כאשר היו חוגים שנלחמו וניסו למנוע את הפצת דברי הרבי. הוא צירף למעגל ההפצה את בני משפחתו וכן עובדים רבים מתחלפים ביניהם אף בחורים מישיבות ליטאיות שעזרו בהידוק חוברות הד"מ ובחלוקה לשקיות, ובמשימות נוספות. לצורך עיסוקו זה השקיע כספים אישיים רבים ברכישת מכונות דפוס וכיו"ב. לשם כך סחר במניות בברכת והדרכת הרבי, ובמשך שנים לא מעטות אף הדפיס בעצמו.

גם כשהיה קרוב לגיל שבעים עדיין כל יום חמישי עמד כל שבוע במשך כ12 שעות ופיקח על החלוקה השבועית של העלונים וכן שעות רבות מאוד מאחר הצרהים עד שעות הערב המאוחרות בחלוקה החודשית של הדבר מלכות.

יחד עם דעותיו הנחרצות ואף החריפות בעניינים חב"דיים פנימיים, לא נמנע מאהבת ואחדות ישראל ומתוך הכרה בחיוניותה של הפצת המעיינות בכל דרך ואופן הפיץ את כל סוגי העלונים החב"דיים ע"פ תשובה שקיבל מהרבי ב[[אגרות הקודש]] .

כמו כן הפיץ בבלעדיות את העלון "באתי לגני" שנכתב על ידי הרב [[צבי ונטורה|צבי וונטורה]] שעורר להתקשרות ואמונה ברבי.

התאמץ מאוד בצורה יוצאת דופן למשול ברוחו ולנהוג באורך רוח לאנשים מסכנים שונים ומשונים מכל סוג שהיו באים לחלוקה, ועשה זאת בצורה מעוררת השתאות.

היה קנאי גדול לכבוד הרבי ואף בעניין זה התאמץ מאוד.

קבע עיתים לתורה כל יום במשך עשרות שנים עם חברותא בגמרא ואף המשיך מעט בתקופת מחלתו כאשר יכל פחות לעשות זאת 

למד במשך תקופה בחברותא עם האדמו"ר מבישטינא, הרב [[יששכר בער לייפר|יששכר דב לייפער]], והיה זה שקישר בינו ובין החסיד ר' [[מאיר בליז'ינסקי]].

בשנותיו האחרונות הזדכך בייסורים, עד לפטירתו ביום רביעי [[י"ב מנחם אב]] [[תשפ"א]], ובאותו יום יצא הלוויה מביתו ועברה דרך בית כנסת חב"ד ברחוב רש"י בבני ברק שם פעל והתפלל במשך עשרות שנים, והוא נטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

בצוואתו הורה להימנע מכתיבת תארים על המצבה, ומפרסום דברי שבח על פועלו לאורך השנים.