עריכת הדף "יצחק מישולובין" (פסקה)

==תולדות חיים==
ר׳ יצחק מישולובין נולד ב[[י"ב בטבת]] [[תש"ה]] לאביו [[ר']] [[אליעזר מישולובין]] ב[[סאמארקאנד]] והתחנך ב[[ברית המועצות]] בזמנים הקשים. בכ״ח אדר [[תשכ"ט]] הצליחה משפחתו לצאת מברית המועצות ולעלות לארץ ישראל (באותו מטוס עם ר׳ דוד ליב חן ובניו), והגיעו לארץ הקודש בכ״ט אדר תשכ״ט. בעצת התמים שמואל חיים פראנקל והשתתפות בההתוועדות עם ר׳ שלמה חיים קעסעלמאן בישיבת תומכי תמימים בכפר חב״ד, ובסיוע עסקני אנ״ש (הר״ש מיידאנטשיק, ר׳ אפרים וואלף ור׳ זושא פויזנער) נסע ר׳ יצחק ללמוד אצל [[הרבי]], ובי״ב ניסן כבר היה אצל הרבי , ונשאר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].

התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[בן ציון מאראז|בנציון מאראז]], וחומש ורש״י למד אצל ר' [[חיים אברהם דוכמן]] (שהתחנך 17 שנה אצל זקנו ר׳ מרדכי יואל), וגמרא אצל הרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אלי׳ פאריטשער; והשתתף בהתוועדויות ר' [[מענדל פוטרפס]], ור' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].
[[קובץ:איטשע מישולובין עם ידידו בן ציון גולדשמיד.png|ממוזער|שמאל|250px|ר׳ יצחק מישולובין עם ידידו ר׳ בן ציון גולדשמיד בצעירותם]].

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|מפתח [http://mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ"ח], באתר מפתח}}, סיפר הרבי מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוק מבכי: בחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלות: למה הוא צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות; מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא. ומה שמדאיג אותו הוא שהוא צריך עצה לעבודת התפילה.

ביום ד׳ י״א תמוז תש״ל, [[נישואין|נשא]] את פראדיל בת ר' [[לוי יצחק שפירא]]; וסעודת החתונה היתה בליל י״ב תמוז תש״ל, והיתה התוועדות חסידית סוערת.

הרב מישולאבין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר"י]], והוא אחד העוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות. כמו כן מוסר שיעור בשיחה של הרבי מדי ערב ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]], ומשנת תשס״ז לערך הוא מוסר שם בכל יום רביעי בערב את השיעור היומי בהרמב״ם. אחרי פטירתו של הרב [[פנחס קארף]], התחיל למסור שיעור חסידות במקומו ב-770 בשעות הבוקר.

ר' יצחק הוא סופר סת"ם ובעל תפילה, והוא נוהג לרדת לפני התיבה ב[[בית משיח 770]] בימי הסליחות. ועוד.

ר' יצחק הוא אחד המשפיעים המעודדים את פרסום זהות משיח והכרזת ה[[יחי]], בהתאם להוראות הרבי בשנות תשמ״ח - תשנ״ד.

===היציאה מברית המועצות===
בשנת [[תשכ"ט]], כאשר שערי ברית המועצות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסאמארקאנד בקשות לעזוב את ברית המועצות {{הערה|כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו"ל.}}; בחודש שבט תשכ״ט קיבל ר׳ מיכאל גרשון מישולאבין (אחי ר׳ יצחק) ומשפחתו היתר יציאה מהמדינה ההיא (בעקבות דרישה לאיחוד משפחות מחותנו ר׳ אהרן חזן שעלה לארץ הקודש), ובחודש אדר קיבל ר׳ אליעזר מישולאבין היתר יציאה באופן נסי.

===הברחת כתבי יד חסידות אל הרבי===
ר' איטשע עזב את רוסיא עם הוריו בסוף [[חודש אדר]] [[תשכ״ט]]. באמתחתם היה ארגז של [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]], שבהשתדלות ר׳ מאטל קאזלינער אספו אותם התמים יצחק מישולאבין ואברך הת׳ הלל זאלצמאן ברחבי ברית המועצות (באקו, אלמא-אטא (שם התארח ר׳ יצחק אצל ר׳ יוסף נימויטין, והתוועד עם ר׳ הלל ליבעראוו (אחיו הגדול של ר׳ סעדי׳ שלמד עם חאטשע פייגין בליובאוויטש) ורשם מעשיות ששמע ממנו), וכותאיס, ומקומות נוספים), כולל גם ביכלאך אחדים של הנחות ממאמרי [[אדמו"ר הזקן]] ומאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] (ובתוכם הי׳ בוך אחד שנרשם על דף השער בידי מישהו: מאדמו״ר הזקן או מבנו), שלקח יצחק אתו על מנת להביאם אל [[הרבי]]. 

לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך חנות לממכר מאכלים ומשקאות של החסיד שלמה היצהרי וקנה שם ארגז וואדקא יוקרתית (סטאליטשנאיע) שאין להשיגה במאסקווא. כשהגיע למכס החלו לשאול אותו על כל הפריטים שלקח אתו, כשהבחינו בוואדקא שאלו אותו מה זה והשיב להם שזה בשבילם, והם נתנו לו להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ?}}.

כשהגיע ל[[כפר חב"ד]] נערכה [[התוועדות חסידים]], והתמים שמואל חיים פראנקעל יעץ לו לא להתעכב כלל ואחרי השתתפות בהתוועדות של ר׳ שלמה חיים קעסעלמאן בישיבת תומכי תמימים בכפר חב״ד, סידרו לו עסקני אנ״ש הר״ש מיידאנטשיק ור׳ אפרים וואלף ור׳ זושא פויזנער [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] עוד לפני [[חג הפסח]], דבר שהיה קשה, הן בגלל שלא קיבל היתר יציאה ממשרד הבטחון, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו להרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב זעווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מברית המועצות שיודע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זעווין סידר לו היתר יציאה, ובי״ב זכה ר׳ איטשע להגיע לרבי.
[[קובץ:איטשע מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי.png|ממוזער|שמאל|250px| ר׳ יצחק מישולובין עם בנו ר' מיכאל גרשון אצל הרבי]
ב[[ליל הסדר]] תשכ״ט הזדרזו התמימים לסיים את הסר שלהם כדי שיוכלו להיות נוכחים בהסדר שנערך בדירת כ״ק אדמו״ר הריי״צ. ר׳ יצחק מישולאבין עמד ליד החלון, ובאמצע הסעודה הזכיר ה[[רש"ג]] שיש כאן בחור שיצא מרוסיא, והרבי אמר: מישולאבין. התמימים שעמדו שם נתנו לו לגשת אל הרבי, ובחצי השני של הסדר (ברכת המזון והמשך קריאת ההלל, הלל הגדול ו׳נשמת כל חי׳) עמד ר׳ יצחק ליד הרבי.

כאשר נכנס ל[[יחידות]] לאחר פסח [[תשכ"ט]], מסר לרבי בעצמו את הכתבים, והרבי בירך אותו: בזכות פדיון השבויים של כתבי [[רבותינו נשיאינו]] יזכו יהודי רוסיה לפדיון שבויים.

בתשרי כאשר ביקר ר׳ נחום טרעבניק אצל הרבי בתשרי, הזמין אותו ר׳ אברהם שמואל לוין, מזכיר אגודת הרבנים לבקר אצל הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], ור׳ יצחק מישולאבין שהיה אז אברך התלווה אליו. בתשריתשל״ב נסעו כמה מהתמימים להרב פיינשטיין, ביניהם התמים יעקב נאטיק (בנו של ר׳ שמואל קריסלאווער), ודיברו אתו בלימוד; והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, מכך שאפשר לגדל דור כזה בתוך רוסיה.