עריכת הדף "יצחק חיים דובער וילנסקי" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בסביבות שנת [[תקצ"ז]] ב[[קרמנצ'וג]] לאביו ר' מאיר הלוי ווילנסקי ולאמו ברכה, והתחנך על ברכי גדולי החסידים שהתגוררו בעיר.

כבר בצעירותו נכנס ללימוד [[דא"ח]] בצורה מעמיקה, ורבו המובהק היה הרב [[ברוך תמריש]].

כשנה לאחר חתונתו שנערכה בשנת תרט"ו (לערך) עם בת למשפחת שייניס, נסע ל[[ליובאוויטש]] אך הוכרח לחזור לעירו בעקבות השמועה שהגיעה על פטירתה של אשתו תוך כדי לידת בנו הבכור אברהם, וכשהגיע לעיר כבר היה זה בעיצומם של ימי האבלות.

בהמשך, חזר ונשא אשה ממנה נולדו לו ג' בנות, נסע לליובאוויטש בשנית והיה מ'[[היושבים]]' בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שם נודע כמשכיל עצום ועמקן נפלא בלימוד החסידות.

מעמדו בקרב עדת החסידים הלך והתחזק, ורבותינו נשיאינו הוקירו והעריכו במאוד את יגיעתו ב[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]].

בשנת [[תרל"ז]] נפטרה רעייתו מ[[נישואין שניים]], ועל פי הצעת [[אדמו"ר המהר"ש]] [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של ר' מיכאל דריססער{{הערה|זקנו של ר' [[מיכאל דבורקין]].}}, וזכה ש[[אדמו"ר המהר"ש]] עצמו יהיה ה[[מסדר קידושין]] ב[[חתונה]]{{הערה|רעייתו זו התגרשה מבעלה הראשון לאחר עשר שנים שלא נולדו להם ילדים.}}.

עד כדי כך הגיעו הדברים שב[[שבת]] [[פרשת אחרי מות]] [[תרמ"ט]] - בעיצומו של [[חורבן ליובאוויטש]] - נשא [[אדמו"ר הרש"ב]] מאמר חסידות ב[[יחידות]] בפניו ובפני ר' [[זלמן זלטפולסקי]] (בהזדמנות אחרת, ביקש [[אדמו"ר הרש"ב]] מאחד מהחסידים לשאול אותו ענין מוקשה בחסידות).

===שלושת הבעראלאך===
בקובץ [[התמים (ורשה)|התמים]] מובאת רשימה של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_49984_186.pdf עמוד 154].}} בה מספר על שלושה חסידי חב"ד תושבי [[קרמנצ'וג]] שנקראו בשם 'בער', והיו מכונים "שלושת הבערלעך"{{הערה|באידיש השם והחיה דב מתורגמים - 'בער', ובכינוי חיבה בלשון רבים - בערלעך'}}: ר' [[דוב דוברוסקין|דוב ב"ר משה (דברושקין)]], ר' [[דוב מוסיוב]], והרב וילנסקי.

על שלושתם מתבטא הרבי כי הם היו "בעלי שכל אדיר ואבירי לב, מאריכים בתפילה בהתפעלות הלב ובקול נעים, והיו כולם חוזרים דא"ח, וכל החסידים - גם בני [[פולין]] - שבקרמנצ'וג, היו יראים ומכבדים אותם".

למעשה, שלושתם היו תלמידיו של ר' [[ברוך תמריש]] ולאחר פטירתו קיבלו על עצמם להמשיך את פעולתו בהנחלת לימוד ה[[דא"ח]] בעמקות בין צעירי החסידים והדרכתם, אלא שכעבור זמן מועט נפטר ר' דוב ב"ר משה, ואילו ר' דוב מאסיעוו נהג עם התלמידים ביד קשה, ובשל כך הקים הרב וילנסקי בית כנסת בשם "חב"ד חדש" שם קיבץ סביבו חבורה של חסידים ששמעו ממנו [[דא"ח]] וקיבלו את הדרכתו בלימוד.

על הזכות שסייעה לו להגיע למדרגתו הגבוהה בלימוד החסידות, התבטא אדמו"ר המהר"ש: "השכלתו של ר' חיים בער לא באה לו ממה שלמד ב"[[שערי אורה]]" ו"[[עטרת ראש]]". ההשכלה שלו היא מה[[לחיים|יין-שרף]] והעוגות שהוא מחלק כל יום לחסידים ולעניים הבאים לעיר"{{הערה|באר החסידות חלק ב' עמוד 125.}}.

===פטירתו===
בנוגע לשנת פטירתו, [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב לבנו מיכאל כי על פי הזכור לו אירע זה בעת שר' מיכאל היה מה'יושבים' בליובאוויטש בשנת תרנ"ד, אך מאוחר יותר כאשר נעתר הבן על פי בקשת [[אדמו"ר הריי"צ]] לכתוב ראשי פרקים מתולדות אביו, טען כי היה זה ביום שני של [[חג החנוכה]], [[כ"ו כסלו]] [[תרנ"ג]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15731&pgnum=66 קונטרס בר מצוה תרנ"ג עמוד סד].}}.