עריכת הדף "יצחק אלפסי" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' תשרי]] [[תר"צ]] למשפחה של חסידי [[גור]], להוריו בלה חוה וישראל אלפסי, שהיו מחלוצי התעשייה התל אביבית.

בשנת [[תשט"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו עדינה לבית משפחת מנחם אשר ברטלר, מחשובי חסידי ויז'ניץ שהיה ממקימי קריית ויז'ניץ ב[[בני ברק]], והתיישב ב[[תל אביב]] בסמיכות לבית הוריו.

לאחר שהשתלם בלימודיו בחקר תולדות תנועת החסידות{{הערה|עבודת הדוקטורט שלו נשאה את הכותרת "החסידות וההתעוררות הלאומית".}}, התקבל כמרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת "השחר". לאחר פטירתו של הרב [[שלמה גורן]], החל לכהן תחתיו כרב [[בית הכנסת]] "קוממיות אברהם".

בשנת [[תשס"ד]] קיבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית, וכן את תואר יקיר העיר [[תל אביב]].

=== עיסוקו הספרותי ===
לאורך השנים שימש כעורך העלון "שבת בשבתו" של מכון 'צומת', וכתב העת של ה[[חברא קדישא]] ב[[תל אביב]] "בנתיבי חסד ואמת".

ספרו הראשון על תולדות החסידות, יצא לאור בתל אביב בשנת תשי"ב, ועסק בתולדות חייו ומשנתו של רבי [[מנחם מענדל מקוצק]], לאחריו באו ספרים רבים על אישים בולטים בתנועת החסידות כגון [[רבי נחמן מברסלב]] (הוצאת נצח, תשי"ג), האדמו"ר מגור בעל [[חידושי הרי"ם]], ועוד.

בשנת [[תשכ"ה]] הוציא לאור את המהדורה הראשונה של האנציקלופדיה לתורת החסידות, שריכזה בתמציות את תולדות חייהם של [[הבעל שם טוב]] תלמידיו וממשיכי דרכם, עד לדורנו. במהלך השנים הוציא לאור מהדורות נוספות של האנציקלופדיה, כשלאחרונה שבהם קרא בשם 'טרקליני החסידות' (יצא לאור בשנת [[תשע"ג]]), בה כלל מאות תצלומים נדירים שחשף במהלך עבודתו המחקרים רבת השנים.

את כל ספריו כתב בכתב יד ללא סיוע חיצוני, וזכה במהלך עבודתו בפרסים יוקרתיים על מחקריו.