עריכת הדף "יעקב שניאור זלמן פבזנר" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' חשון]] [[תרנ"א]] לאביו הרב יואל פעווזנר.

בשנת [[תרס"ה]], נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב. כשהיה בחור מבוגר התמסר ללימודי ה[[סמיכה לרבנות]]{{הערה|עד כדי כך שקיצר בשאר עניני עבודת השם ואף מיהר בתפילה ואדמו"ר הרש"ב ששמע על כך קרא לו ואמר לו שאין זו הדרך.}}.

היה מראשוני התלמידים של [[בית המדרש לרבנים בנעוועל|בית המדרש לרבנים ושוחטים ובודקים]] ב[[נעוועל]].

בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת איידלה, ושימש במשך תקופה כרב בלוקניה. ובהמשך לתקופה ב[[קלימוביץ']], [[דריבין]], מז'יסק כל זאת בשליחות של [[אדמו"ר הריי"צ]].

בשנת [[תרצ"ח]] נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] ונידון לשמונה שנות מאסר.

עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], רעייתו עם שאר בני המשפחה הצליחו לברוח לאוזבקיסטן ביום האחרון לפני פלישת הנאצים, ובמהלך המלחמה נפטרה רעייתו מרעב.

לאחר שחרורו מהמאסר, קבע את מגוריו בטשקנט שבאוזבקיסטן, הפך עד מהרה לדמות הדומיננטית ביותר בחיי הקהילה והפך למרא דאתרא של קהילת חב"ד שהתהוותה במקום.

היה נמוך קומה, רזה מאד, הרכיב משקפיים, בעל קול צרוד וחלש, אך חכם גדול בעל ידע נרחב. בטשקנט נחשב לבעל סמכא שאין עוררין עליו. בראש ובראשונה הוא עסק בלימוד התורה לבני נוער. ובני הנוער נמשכו אליו. דרכו בפסיקת ההלכה היתה שמלבד פסיקת ההלכה היה מסביר לשואל את הטעם להלכה שפסק ולא היה מניח לו ללכת עד שראה שהבין את הטעם כראוי.

נפטר בטשקנט ב[[י"ג ניסן]] [[תשל"א]].