עריכת הדף "יעקב רייצס" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ז תשרי]] [[תשי"ד]] ב[[ארצות הברית]] לאביו הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס|אלחנן יהודה לייב]] ולאמו מרת שיינדל.

בגיל 3 זכה להיכנס ל[[רבי]] בסמיכות ל[[תספורת]] הראשונה שלו, והרבי גזז מעט משערותיו ואף העניק לו דולר במטבע מכסף, וכן זכה ליחידויות נוספות יחד עם בני משפחתו.

בין [[יום הכיפורים]] ל[[חג הסוכות]] [[תשכ"ז]] נכנס לרבי ל[[יחידות]] לקראת חגיגת הבר מצווה שלו, ומאז נכנס בקביעות במשך שש שנים ברציפות בכל שנה, לקראת יום ההולדת.

בחודש [[ניסן]] [[תשל"ג]] הצטרף לקבוצת [[התלמידים השלוחים]] ל[[תומכי תמימים מלבורן|ישיבת חב"ד במלבורן]], אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.

בחורף [[תשל"ו]] כאשר הביע הרבי את רצונו לשלוח קבוצה של בחורים ואברכים לארץ הקודש, הסכים להצטרף, וב[[י' שבט]] [[תשל"ו]] נסע עם הקבוצה הראשונה של [[השלוחים לארץ הקודש]] והתיישב בהוראת הרבי ב[[צפת]]{{הערה|האברכים היו אמורים להיות בצפת והבחורים בירושלים. אך היות ובקבוצה היו רק שמונה אברכים, והרבי רצה שלכל מקום יגיע 'מנין', היו צריכים להצטרף לקבוצה לצפת שני בחורים, והרבי הורה שיצרפו את הבחורים שהיו באוסטרליה, היות והם כבר היו בסביבת 'בעלי בתים'.}} ולמד בכולל שהוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] במקום.

כאשר בא בקשרי ה[[שידוכין]], לא אישר לו הרבי להגיע ל-770 לשבת שלפני החתונה והוא נותר בארץ, ורק בשנת [[תשל"ט]] חזר בפעם ראשונה לרבי כאברך.

ב[[ד' תמוז]] [[תשל"ח]] נשא את רעייתו מרת ברכה, בתו של הרב [[אורי בן שחר]] והתגוררו ב[[כפר חב"ד]]. 

בחודש אדר תשל"ט זכה ליחידות נוספת עם הרבי יחד עם זוגתו, בה בירך אותו הרבי לקראת הולדת בנו הראשון והענקי לו הראות בקשר עם שליחותו בארץ הקודש.

בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}} התמודד על משרת רב היישוב יסוד המעלה.

לקראת [[י"א ניסן]] [[תשמ"א]] שלח הרב רייצס מכתב לרבי על–ידי יהודי שנסע לחצרות קדשינו, ובו כתב על ההצעה לרבנות ביסוד המעלה, אך כתב שיש בהצעה זו שתי בעיות: א. זהו מקום קטן, ב. אין במקום כמעט אף יהודי דתי. הוא דיבר טלפונית עם מזכירו של הרבי הרב [[בנימין קליין]] שהודיעו שאת התשובה יקבל כנראה רק לאחר חג הפסח, כיון שכעת הרבי עסוק מאוד בקשר ליום הולדתו ואחר כך יהיה עסוק בחג הפסח. באמצע ליל י"א ניסן, צלצל הטלפון בבית חמיו, הרב [[אורי בן שחר]] ב[[כפר חב"ד]]. מעבר לקו היה מזכירו של הרבי שסיפר בהתרגשות בלתי מוסתרת שהרבי הוציא את תשובתו הקדושה ממש לפני שירד להתוועדות. מענה הרבי היה כך: את המילים "מקום קטן" הקיף הרבי וכתב "זה אינו נוגע כלל". ועל כך שזהו "מקום לא דתי" ולכן מסתפק אם לקבל ההצעה, אמר הרבי "באם לדעת רבני אנ"ש ב[[ארץ הקודש]] לא יצטרך לתת הכשר על דברים בלתי רצויים".

בהתערבות עסקני חב"ד בארץ הקודש ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[אריה לייב קפלן]] גבר על שאר המתמודדים ונבחר כרב המושבה. 

בתקופה שלאחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] תמך בחיזוק האמונה וההתקשרות לרבי כמלך המשיח ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס]] שארגן הרב [[זמרוני ציק]] בשנת תשנ"ה בסינרמה ל[[קבלת פני משיח צדקנו]].

במקביל לתפקידו כרב המושבה, פועל כשליח הרבי במקום ואף מסייע לעסקנות הציבורית ברחבי ארץ הקודש.

במשך מספר שנים כיהן כחבר בצוות החינוכי של ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].