עריכת הדף "
יעקב ישראל קנייבסקי
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==תולדות חיים== הסטייפלר נולד ב[[עיירה]] הורון-סטייפלא בשנת [[תרנ"ט]] לאביו ה[[חסיד]] ר' חיים פרץ קנייבסקי, חסידו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב טווערסקי-שניאורסאהן מסטייפלא]], שהיה נכדו של [[אדמו"ר האמצעי]] ובנו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]. הוא נקרא ע"ש מייסד השושלת, רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]], בנו של ר' [[מרדכי מטשרנוביל]] וחתנו של אדמו"ר האמצעי, בעל בתו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]]. ר' מרדכי היה הסנדק שלו{{הערה|את הערכתו לשורשיו החסידיים ניתן ללמוד מהסיפור הבא: "הרה"ג והרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ראש ישיבת "כוכב מיעקב" טשיבין סיפר בשם בעל ה"קהילות יעקב"' שנקרא על שמו של רי"י: בהיות אבותיו תושבי העיר הורנסטייפל ונמנו על חסידיו שכל ה[[יראת שמים]] שיש לו הוא בגלל שאביו היה לומד עמו בילדותו כל בוקר מתוך הספר "עמק תפילה" [להרי"י מטשערקאס]" (תולדותיהם של צדיקים דף י'). הוא נהג ללמוד מידי שב"ק בספה"ק [[נועם אלימלך]] כשראשו חבוש [[שטריימל]] שהיה של הרה"ק מטשערקאס, וישנה גם תמונה שלו בשטריימל. הוא גם מביא בכתביו מעניני החסידות. בנו [[חיים קנייבסקי|הגר"ח]] שליט"א העיד שאביו היה הוגה ב'''כל''' ספרי החסידות{{מקור}}, {{הבהרה}}.}}. בהיותו בן שש נפטר עליו אביו, וכעבור שנתיים, שלחה אותו אמו מרת ברכה קנייבסקי לישיבת נובהרדוק, מישיבות [[תנועת המוסר]] למרות היותו מבית [[חסיד]]י, כיוון שבסביבתם לא הייתה ישיבה חסידית. הוא גדל ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']] ועד מהרה יצא לו שם של 'עילוי', ומונה על ידי ה'סבא' מנובהרדוק לשמש כראש ישיבה בכמה מסניפי הישיבה. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] גוייס לצבא הקומוניסטי, שם שמר מצוות ב[[מסירות נפש]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1200 ראה מאמר בנושא מאת החוקר החב"די הרב יהושע מונדשיין]}}. בשנת [[תרפ"ה]] פירסם את חיבורו הראשון שעורר רעש בעולם התורני{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] גל' 205}} קונטרס חידושי תורה בשם: 'שערי תבונה', בראש ספרו זה הופיעו הסכמות של גדולי חכמי ה[[חסידות]] - רבי [[יחיאל מאיר מאוסטרובצה]] והגה"ח ר' [[מנחם זמבא]], וכן של ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]]. שנה לאחר הוצאת הקונטרס ראה ה[[חזון איש]] את הקונטרס והתפעל ממחברו. כאשר בירר אודות המחבר, הובהר לו כי הינו רווק, ומרוב התפעלות דאג החזו"א לשדך את אחותו עם הרב קנייבסקי. בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[בני ברק]] שם עמד בראש ישיבת נובהרדוק. שמו נודע כמרביץ תורה וכגאון גדול, והיה ממנהיגי הציבור הליטאי. נפטר בליל [[שבת קודש]], כ"ג [[מנחם אב]] [[תשמ"ה]].
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף