עריכת הדף "יעקב יצחק מלובלין" (פסקה)

==תולדות חייו==
נולד לאביו רבי אברהם אליעזר בשנת [[תק"ה]], בעיר שברשין. ר' אברהם אליעזר היה צאצא למשפחה שמוצאה ב[[יהדות ספרד|ספרד]], אשר התיישבה שנים רבות קודם לכן ב[[עיירה]] הורז'וביצה (Horovic) שבבוהמיה ומכאן נגזר שמה של המשפחה{{הערה|מי צדיק.}}.

בצעירותו למד בישיבתו של רבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]], ומונה על ידו לשמש בתפקיד שומר, להזכירו בעת שנדמה לו כי רבו מתעמק יותר מדי בעמקות התורה, ולהזכירו דבקות ה'. רבי יעקב יצחק העיד כי מעולם לא נזקק להזכירו.

הסתופף בצעירותו בצילו של [[המגיד ממזריטש]]. על כך סיפר [[אדמו"ר הזקן]]: מנהגו היה שמדי [[ערב שבת]] היה מולח לעצמו חתיכת דג במלח, באמרו שמנהגו למלוח ב[[ערב שבת]] את הדגים שאוכל בשבת. לפליאת התלמידים כיצד יגיע הדג אליו דווקא, לא הגיב מאומה. אדמו"ר הזקן עשה לעצמו סימן בדג, לראות כיצד יפול דבר. ב[[סעודת שבת]] נפלה חתיכת הדג בחלקו של אחד מה[[חסידים]] שישב סמוך לרבי יעקב יצחק. לפתע תקפתו קדחת, ולא יכול היה לאכול את הדג, מסרו לרבי יעקב יצחק שישב לידו. אז הבין אדמו"ר הזקן, כי רבי יעקב יצחק הינו אדם גדול{{הערה|הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[[סיפורי חסידים]]''' (תורה), עמ' 141.}}.

לאחר פטירת [[המגיד ממזריטש]] קיבל את רבנותו של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] יחד עם רבים מתלמידי המגיד. לאחר פטירתו של רבי אלימלך מינו רבים מתלמידיו לממשיך הדרך את רבי יעקב יצחק.

אמר: אין [[מלך המשיח|בן דוד]] בא עד שתתפרסם תורתו של [[אדמו"ר הזקן|רבי זלמן]]{{הערה|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 26.}}.

נסתלק ב[[ט' באב]] שנת [[תקפ"ה]] ונקבר בבית העלמין היהודי הישן בלובלין.