עריכת הדף "יעקב יוסף משה סלונים" (פסקה)

== תולדות חייו==
נולד בחברון בשנת [[תר"מ]] לאביו הרב [[שניאור זלמן סלונים]] ולאמו מושקא מרים.

כנער, נשלח ללמוד בירושלים שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חיה צביה, בת ר' יעקב שלמה הירש ושרה אסתר שרה'זון. חמותו מרת שרה אסתר, הייתה אחותו של ר' אליעזר דן רלב"ג,  ראש ישיבת עץ חיים בירושלים.

עם הקמתה של ישיבת [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]] בחברון בגלגולה הראשון בשנת [[תרע"ב]] בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]], התמנה לשמש כמזכיר הישיבה, וסייע רבות להתפתחותה והתבססותה, ואף מסר בה שיעורים.

במשך השנים תפס את מקום אבותיו כאחד ממנהיגי העדה האשכנזית-חב"דית בחברון, עסק בשמירת נכסי הקהילה ורכישת בתים נוספים עבורה, וכן היה שותף להקמת בית הרפואה היהודי בעיר.

אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] כאשר הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]] חזר מחוץ לארץ והתיישב ב[[ירושלים]], מונה לשמש תחתיו כרב הקהילה האשכנזית, ופעל לשיקומה של הקהילה לאחר שרבים מבני הקהילה גורשו מהארץ בשל היותם נתינים זרים. בין פעולותיו היתה החזרת [[בית רומנו]] לבעלות הקהילה.

שיתף פעולה וביקש סיוע מארגוני הציונות עבור הרחבת היישוב היהודי בחברון, וכן פעל שישיבת סלבודקה שעלתה מחו"ל תקבע את מושבה בחברון, משימה שהוכתרה בהצלחה בסיוע בנו ר' [[אליעזר דן סלונים]] והישיבה החליפה את שמה ל'ישיבת חברון כנסת ישראל'.

לאחר פרעות תר"פ, שימש כאיש מודיעין וסייע לאנשי 'ההגנה' לגייס משתפי פעולה מקרב ערביי העיר.

ב[[פרעות תרפ"ט]], ניצל מהטבח יחד עם בני ביתו ויהודים נוספים שחסו בבית, בזכות בעל הבית הערבי בביתו התגורר שהגן עליו בגופו{{הערה|לפי גרסאות אחרות היה הרב סלונים בשבת בה אירע הטבח בירושלים ובשל כך ניצל.}}.

לאחר הפרעות, חרבה הקהילה חרף נסיונותיו לשקם אותה, והדבר הוסיף שבר על שברו מהירצחם של בני משפחתו הקרובים במהלך הפרעות, והוא לא התאושש מהצער עד לפטירתו בגיל 57 ב[[י"ב תשרי]] [[תרצ"ח]].

נטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים]].