עריכת הדף "יעקב יוסף" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ג תשרי]] [[תש"ז]] בעיר [[ירושלים]], ילדם השני של הרב [[עובדיה יוסף]] ורעייתו. למד בישיבת "פורת יוסף" ובישיבת "קול תורה (ירושלים)" וכן בכולל [[מוסד הרב קוק]] בירושלים, ו[[סמיכה|הוסמך]] לכהונת [[רב]].

בגיל 26 החל במסירת השיעורים בציבור, לאחר שאביו הגר"ע התמנה לתפקיד רבה הראשי של תל אביב, והשאיר לבנו את מסירת שיעוריו במקומו בירושלים. בעיקר ביקשו "לפחות לשמור על המניין" בבית הכנסת 'בורכוב'. הגר"י נטל על עצמו את המשימה ברצינות רבה, והחל להשקיע בשיעורי תורה במקום, כאשר מלבדו, הביא עוד מגידי שיעורים רבים, והחל להפיח רוח חיים במקום. שיעורים אלו משכו אליהם קהל רב. 

החל משנת [[תשכ"ח]] החל לשאת בקביעות דרשות שבועיות בשכונות שונות בירושלים, שהתאפיינו בסגנון עממי.

בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשד"מ]] כיהן כחבר מועצת העיר [[ירושלים]] מטעם מפלגת ש"ס, אז מפלגה בתחילת דרכה. לקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ לרשימת ש"ס שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת ונבחר במסגרתה לחבר כנסת. כיהן בוועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת החינוך והתרבות, וכן בוועדת החקירה הפרלמנטרית לתאונות דרכים. בתקופה זאת פעל רבות למען תיקון חוק מיהו יהודי ולשם כך התייעץ רבות בנושא עם הרבי, בעקבות זאת התקרב לחסידות חב"ד, ואף פסק הלכות שונות בשיטת חב"ד,

בתום ארבע שנות כהונתה של הכנסת ה-11 פרש, ונתמנה לראש ישיבת "חזון יעקב" הקרויה על שם סבו רבי יעקב עובדיה, מורה הלכה ורב [[שכונה]] בשכונת גבעת משה ב[[ירושלים]], כמו כן הרב חבר בגוף ה[[כשרות]] "[[בד"ץ]] ישא ברכה".

במשך השנים, כחבר כנסת ולאחר מכן, לחם ב[[מסירות נפש]] על [[שלושת השלמויות]], ונצמד לשיטת [[הרבי]] בעניינים אלו, על אף התנגדותו החריפה של אביו. החילוק הבולט ביניהם היה בעיקרון "שטחים תמורת שלום", לו התנגד בחריפות. הוא היה מראשי רבני [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] שבראשות הרב [[שלום דב וולפא]]. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הודיע על תמיכתו ב[[האיחוד הלאומי|איחוד הלאומי]] למרות ההשתייכות המובהקת של משפחתו לתנועת ש"ס, ושימש כחבר מועצת הרבנים של האיחוד הלאומי.

מחלוקות גדולות נוספות היו בינו לאביו בענייני [[הלכה]]{{הערה|לדוגמה, פרשת פפושדו.}}, ולמרות זאת, צבר קהל תומכים ותלמידים אשר הולכים לאורו ונשמעים לפסיקותיו.

לרב יעקב יוסף היה קשר טוב עם הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]] ואף הלך לבקרו לאחר שיצא מ[[בית רפואה|בית הרפואה]]. הרב מרדכי אליהו כינה את הרב יעקב יוסף כאחד {{ציטוטון|מגדולי הפוסקים של דורנו}}.

'''פטירתו'''

את מסירות נפשו לתורה, ראו ביתר שאת בשנתו האחרונה, בעת שחלה וסבל ייסורים קשים ומרים, ובכל זאת, לא ויתר על שיעורי התורה הקבועים שלו, גם במקומות המרוחקים. דווקא בימיו הקשים ראו את גדולתו הרבה. 

ביום שישי , ב' באייר, תפארת שבתפארת, השיב את נשמתו המזוככת ביסורים לבוראה במעמד בני משפחתו ורבנים נכבדים.

[[קובץ:הרב יעקב יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב יוסף בכנס של [[עמותת הרבנים פיקוח נפש]]]]
[[קובץ:עמותת_פיקוח_נפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגיש לראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] יחד עם חברי העמותה, פסק דין האוסר למסור שטחים מארץ ישראל]]