עריכת הדף "יעקב זילברמן" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד להוריו ר' אברהם משה ורבקה זילברמן ב[[י"ג אייר]] [[תרפ"א]].

בגיל צעיר התייתם מ-2 הוריו.

גדל ב[[לונדון]], ולמד בישיבת עץ חיים וב'תורת אמת של שניידר', כאשר חבריו לספסל הלימודים נודעו לימים כגאוני הדור, ביניהם הרב [[יצחק טוביה וייס]] והרב [[משה שטרנבוך]], שהעידו על התמדתו ושקידתו ועל מידותיו הנעימות והנהגתו בדרך ארץ.

בהגיעו לגיל [[נישואין]], [[התחתן]] ב[[כ"א אדר]] [[תש"ה]] עם רעייתו מרת פרידה. החתונה התקיימה ב[[מנצ'סטר]], ולאחריה שימש במשך תקופה כמגיד שיעור בישיבת תורת חיים בלונדון, ובמהלך תקופה זו נתקל ב[[גניזה]] בעותק לא מכורך של [[ספר התניא]], ולאחר שנחשף לתכניו החל להתחקות אחר מקורו והתקרב לחסידות חב"ד עד שהפך בעצמו לחסיד המקושר לרבותינו נשיאינו.

בשנת [[תש"ט]] עבר להתגורר ב[[מונטריאול]] והצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים המקומית]] שהוקמה על ידי שלוחיו של אדמו"ר הריי"צ.

לצד תפקידו בישיבה, מסר באופן קבוע שיעורים לאברכים ו[[בעלי בתים]] בעיר, לצד שיעורים פרטיים וחברותות שקבע לאורך כל שעות היממה.

הצטיין במיוחד בתחום הזמנים בהלכה, ומידי שנה נהג להפיק לוח הלכתי עם הזמנים ההלכתיים לפי אופק מונטריאול עבור בני הקהילה.

שימש כ[[סופר סת"ם]] מומחה, והתחקה רבות אחר [[כתב אדמו"ר הזקן]] ודייק בו רבות, כשקיים בקשר לכך התכתבות הלכתית עם הרבי{{הערה|ראו אגרות קודש חלק ח' עמוד 141, חלק ט"ז עמוד 178. ראו גם חלק כ"א עמוד 237, חלק ט' עמוד 199, חלק כ"ב עמוד 374.}}, אשר חלק ממנה מופיע בסדרת ה[[אגרות קודש]]. לימים אף חיבר קונטרס מיוחד בקשר לכתב אדמו"ר הזקן בשם 'חידוש סופרים', עליו קיבל הסכמה מרבנים ומורי הוראה מובהקים.

בשעת מעמד [[ספר תורה של משיח|סיום ספר תורה של משיח]] ב'''יו"ד שבט הגדול''' בשנת [[תש"ל]], היה אחד מהסופרים שהרבי ביקש במיוחד לדאוג שיהיה נוכח במעמד הסיום, והוא אף מופיע בתמונה המפורסמת של הרבי מניח את הכתר על הספר תוֹרָה.

נפטר במונטריאול ב[[ט' שבט]] [[תנש"א]] בגיל 70.