עריכת הדף "יעקב גלינסקי" (פסקה)

==תולדות חיים==
הרב גלינסקי נולד ב[[ט' טבת]] [[תרפ"א]] ב[[עיירה]] קריניק שב[[פולין]] לאביו הרב אברהם צבי ולאמו מרת דבורה.

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] וב[[ישיבה]] בעיירת הולדתו, ובשנת [[תר"צ]] עבר לישיבת 'בית יוסף נובהרדוק' ב[[ביאליסטוק]]. בזמן לימודיו בישיבה ערך לעצמו תרגילים ל[[מסירות הגוף|שבירת מידות רעות]], כפי שהנהיג ה'סבא מנובהרדוק' תרגילים לפי חודשי השנה. לימים אמר כי תרגילים אלו נתנו לו את הכוח להתמודד מול המשטר הסובייטי.

=== בברית המועצות ===
ב[[מלחמת העולם השנייה]], בשנת [[תש"א]] ברחו תלמידי הישיבה מביאליסטוק ל[[ליטא]], אך זמן קצר אחר כך נאלצו לרדת למחתרת בשל המשטר הקומוניסטי. כשנתפסו נשלחו תלמידי השייבה לגלות ב[[סיביר]], מה שהציל אותם מאוחר יותר מידי הנאצים. ב[[סיביר]] הוחרמו מהם ה[[תפילין]] וספרי קודש, מלבד לר' יעקב ותלמידים נוספים שהצליחו להסתיר אותם. בגלל מצבם הגרוע החליטו על התכנסות של תלמידי הישיבה לעצרת התעוררות, שם נשא דברים הרב יעקב ודיבר על מאמר [[חז"ל]] "כל המאריך ב[[ה' אחד (קריאת שמע)|אחד]] מאריכים לו ימיו ושנותיו".

כעבור חדשיים שוחרר מה[[מחנה עבודה|מחנות]] ועבר ל קולחוזים [[בקזחסטן]], שם נפגש עם ר' אייזיק רוט - ה[[מוהל]] וה[[שוחט]] המקומי, אצלו התאכסן. בזמן שהותו במקום פתח [[תלמוד תורה]] מחתרתי ל[[יהודי]] המקום, וכשנתפס נשלח לכלא לחצי שנה.

אחרי המלחמה [[נישואין|נשא]] את רעייתו הרבנית צביה, בתו של ר' [[חיים בנימין ברוד (מז'יבוז')|חיים בנימין ברוד]], (נפטרה תמוז תשע"ו). מסדר הקידושין שלו היה הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו הראשון של [[כפר חב"ד]]. בתקופה ההיא היה שותף להצלת הרב מטשעבין מ[[רוסיה]].

=== בארץ ישראל ===
כעבור זמן יצא מ[[רוסיה]] ושהה במחנות העקורים ב[[גרמניה]], ובשנת [[תש"ט]] עלה לארץ והתיישב ב[[בני ברק]].

בשנת [[תשי"ג]] פקד עליו רבו, הרב אלחנן פרלמוטר, לקבל על עצמו לעמוד ב[[ראש ישיבה|ראשות]] ישיבת [[חדרה]] ו[[ראש העין]] לעולים, כשבמקביל הסתובב במעברות וחיזק את משפחות העולים לשמור על חיי תורה ומצוות. בהמשך הקים רשת [[כולל]]ים, וייסד קרנות [[צדקה]] וחסד.

באמצע [[חודש שבט]] [[תשע"ד]] אושפז בב[[בית הרפואה]] "מעייני הישועה" ב[[בני ברק]] כשהוא סובל מקוצר נשימה, כשבוע לאחר מכן, ביום חמישי [[כ"ב שבט]] נפטר בגיל 93.