עריכת הדף "
יעקב אריה שמולביץ
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==תולדות חיים== [[קובץ:שמולביץ בצעירותו.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמולביץ בצעירותו]] נולד בבלגיה ב[[כ"ג טבת]] [[תשכ"ד]] לאביו הרב [[קלמן שמולביץ]] ולאמו מרת רחל. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו, ר' (יעקב) אריה חיים שמולביץ. בגיל 4 עלה יחד עם הוריו לארץ, ובצעירותו למד בישיבת 'איתרי' בשכונת 'תלפיות' בירושלים. בישיבה התוודע ל[[תורת החסידות|תורת חסידות]] [[חב"ד]] באמצעות ה[[התוועדות|התוועדויות]] ושיעורי ה[[תניא]] שנמסרו במחתרת מפי הרב בערל שור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24475 "כך למדנו תניא במחתרת"] - הרב שמולביץ מספר בסדרת כתבות ב[[שבועון בית משיח]] על התקרבותו לחב"ד.}}. בעקבות ההתוועדויות והשיעורים החל לנהוג ב[[מנהגי חב"ד]], ובתוכם הליכה ל[[מקווה]] מידי בוקר. למקווה היה הולך יחד עם חברים נוספים בכפר הערבי בית צפפא. בסיום שיעור ג' רצה לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] אך התלבט קשות, ושאל את [[הרבי]] כיצד לנהוג. במכתב ענה לו הרבי: {{ציטוטון|ההכרח ללמוד ה[[חסידות]] בזמננו הרי מובא באריכות ב[[קונטרס עץ החיים]] ובכ"מ [{{=}}ובכמה מקומות]}}. המילה האחרונה "ובכ"מ" עוררה ויכוח במשפחה מה הכוונה. ההורים טענו כי המשמעות היא "ובכל מקום", שלא חייבים ללמוד חסידות דווקא בתומכי תמימים. בשנת [[תש"מ]] למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולאחר מכן בשנת [[תשמ"ד]] למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם היה ליד ימינו של [[מזכירות הרבי|מזכיר הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] והתמנה לחבר ב[[ועד המסדר]]. במהלך השנים התקרבו גם הוריו ואחיו אליעזר, כיום שליח ב[[אור עקיבא]]. ===שליחותו בבית שאן=== את החלטתו להצטרף לשלוחי הרבי, קיבל ב[[שמחת תורה]] של שנת [[תשד"מ]] (כאשר שהה ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'), בעקבות דבריו המרעישים של הרבי{{הערה|{{ציטוטון|ובחנוני נא בזאת, כל מי "שימסור" את עצמו, מתוך מסירה ונתינה, לעבודת השליחות דהפצת התורה והיהדות והמעיינות על ידי (השתתפות ב)הקמת בתי חב"ד - יווכח ויראה בעצמו בפועל ממש, בהתכוונו על מידת ההצלחה עליה דיבר רגע קודם, בכל מקום שיקימו בו "בית חב"ד", מובטחת הצלחה רבה ומופלגה בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה}}.}} החליט לקבל על עצמו לצאת ל[[שליחות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24362 הרב שמולביץ ושני שלוחים נוספים מספרים על יציאתם לשליחות] בראיון ל'בית משיח'}}. כאשר חזר לארץ ריכז את הקייטנה של ילדי אנ"ש ב[[צפת]]. מיד אחרי שבא בקשרי השידוכין, כתב יחד עם רעייתו לעתיד, לרבי מלך המשיח שברצונם לצאת לשליחות. במכתב הוצגו כמה אופציות, ביניהם גם אפשרות של לימוד ב[[כולל]]. תשובת הרבי הגיעה לאחר כמה ימים: הרבי הקיף בעגול את "בית שאן" והוסיף: {{ציטוטון|אזכיר על הציון. שיהיה בשעה טובה ומוצלחת בהרחבה בגשמיות וברוחניות}}. לאחר שיצאו לשליחות הם קיבלו עידוד כספי ונפשי מהרבי במשך זמן רב. בתקופה הראשונה שלו בשליחות, קיבל סיוע רב משלוחי הרבי ב[[עפולה]] הרב [[שלמה סגל|שלמה יהודה סגל]] ואחיו הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]], והמשיך להכיר להם טובה על כך גם שנים רבות לאחר שהתבסס בשליחותו. במהלך שנות שליחותו בבית שאן, התמנה כרב בתי הספר, ויצר קשר אישי קרוב עם אנשי העיר והתחבב על כולם. במשך השנים [[תשס"ז]] - [[תשע"א]] כתב הרב שמולביץ מדור קבוע, ב[[שבועון בית משיח]], בשם "סיפורים מבית חב"ד" - בהם כתב סיפורים של [[שלוחים]] ברחבי העולם{{הערה|הסיפורים נערכו מחדש ויצאו לאור בשני כרכים, הראשון כ'תשורה' מחגיגת [[בר מצווה]] של בנו, והשני בנישואי ביתו בשנת תשע"ג.}}. בשנת [[תשס"ט]] כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[חמרה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=41786 ראש הישיבה בחמרה] {{אינפו}}.}}. ===פטירתו=== ב[[תשע"א]] חלה הרב שמולביץ במחלה ממארת ולאחר טיפולים החלים ממנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63102 השליח שניצח את המחלה הנוראה] הרב יעקב שמולביץ במונולוג מטלטל ל'בית משיח'}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64030 מסיבת ההודיה של הרב שמולביץ] {{תמונה}}}}. שנה לאחר מכן תקפה אותו המחלה פעם נוספת, ובבוקר [[ח' בשבט]] [[תשע"ד]] השיב הרב שמולביץ את נשמתו ליוצרה לאחר שנזדכך בייסורים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79736 ברוך דיין האמת: השליח הרב יעקב אריה שמולביץ] {{אינפו}}}}. בימים בהם נלחם במחלה הוכרז על הקמת [[מקווה חב"ד]] בבית שאן לרפואתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73811 בית שאן: מקווה חב"די לזכות השליח] באתר [[חב"ד אינפו]]}}. עם פטירתו פירסמה עיריית בית שאן מודעת אבל אחר מיטתו: {{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=עיריית בין שאן, עובדיה ותושביה משתתפים באבלה הכבד של משפחת שמולביץ הנכבדה על פטירתו של ראש המשפחה, איש החסד ומידות טובות אשר מסר נפשו להפצת היהדות, אהבת האדם והארץ במשך שלושים שנה כשליח חב"ד בבית שאן הרב יעקב שמולביץ.{{ש}}כולנו בוכים על [[הסתלקות]]ו בטרם עת של אחד מאבני היסוד ומעמודי התווך של העיר בית שאן, ממקימי עולה של חסד ונתינה אין סופית בעירנו, איש שהרבה בשמחה והביא אור לקרובים והרחוקים. בית שאן מבכה את מותו של חבר יקר, שהפך לסמל ודוגמה באהבת הזולת ו[[אהבת ישראל]] ששימשו שקעה אך אורו בוקע כזוהר הכוכבים.}} במקביל, המועצה הדתית בבית שאן הוציאה גם היא מודעת אבל עם הכותרת {{ציטוטון|אבד צדיק מן הארץ}}. ההערכה אליו חצתה עדות ומגזרים, ותושבי העיר התגייסו לעזרת המשפחה, ובראשם רב העיר הרב יוסף יצחק לסרי, שיצא בקול קורא מיוחד בו העלה על הכתב את התרשמותו העמוקה ממסירות נפשו של השליח שהמשיך לעסוק בפעולותיו גם ברגעים הקשים ביותר{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69124 מכתבו המלא של רב העיר בית שאן] {{שטורעם}}}}. עם סיום השבעה, התקיימה ועידה טלפונים של שלוחי הרבי בארץ, מתוך מטרה להעלות על נס את פועלו, ולהתחזק בהתמסרות לעניניו של הרבי ולאהבת הזולת כפי שהקרין על כל מי שנפגש עימו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5_80460.html דיווח באתר col]}}. === הנצחה === [[קובץ:מקווה בית שאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט ההנצחה על גבי קיר ה[[מקווה]]]] ב[[ז' באדר א']] נחנך [[מקווה חב"ד]] בעיר, לעילוי נשמת הרב [[יעקב שמולביץ]], שהמקווה נבנה ביוזמתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80224 בית שאן: נחנך המקווה שהקים הרב שמולביץ]}}. ב[[י' באדר א']], לציון ה'שלושים' אורגן כנס זיכרון לתושבי בית שאן. בכנס השתתפו מאות מתושבי העיר, ו"הראשון לציון" הרב [[יצחק יוסף]]. במהלך הכנס הודיע ראש העיר מר רפאל בן שיטרית כי העירייה החליטה להקצות שטח לבניין בית חב"ד בצורת [[770#העתקים|770]] שיונצח לזכרו, ועל פתיחת גני חב"ד בעיר. כמו כן הוכרז כי בנו, הרב [[שלום בער שמולביץ]] ימלא את מקומו בשליחות בעיר. באירוע חולק '[[תשורה]]' קונטרס "זכר זאת ליעקב"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80327 להורדת הקובץ]}} בו מקבץ מאמרים תורניים, דברי חיזוק וזכרונות לדמותו של השליח, שהעלו על הכתב רבנים, ידידים ובני משפחה. בסוף הקונטרס צורף מכתב מיוחד של הרבי לרב שמולביץ עם הסיפור שמאחורי המכתב, שיחה של הרבי ומאמר מרטיט פרי עטו של הרב שמולביץ. אירוע נוסף נערך לנשים בו השתתפו מעל 300 נשים{{הערה|1=[http://www.neshei.com/2014/01/26/300-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%90%D7%9F/ 300 נשים בערב עוצמתי בבית שאן] באתר [[נשי חב"ד (אתר)|נשי חב"ד]]}}. בתי ספר רבים ברחבי בית שאן והסביבה שהרב שמולביץ כיהן כרבם הקדישו ויזמו פעילויות רבות לזכרו והנצחתו. בבית הספר הממלכתי דתי "קשת יונתן" וב[[תלמוד תורה]] האזורי פתחו לעילוי נשמתו במבצע לימוד [[משניות בעל פה]]. בנוסף הוקדש קיר הנצחה בבתי הספר, ובאתר נפתח פורום 'זכרונות מהרב יעקב' בו מספרים הילדים על חוויותיהם סביב מעגל השנה וסיפורים ששמעו מהרב יעקב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80077 בית הספר "קשת יונתן" זוכר את הרב שמולביץ]}}. בבית הספר "תחכמוני" החלו לארגן ערבי נשים והפרשות חלה לעילוי נשמתו. במלאת שנה לפטירתו תכננה עיריית בית שאן לקרוא כיכר מרכזית בעיר על שמו "כיכר הרב שמולביץ". לבקשת המשפחה הכיכר נקראה "כיכר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח לע"נ שליח הרבי לבית שאן הרב יעקב שמולביץ". הכיכר נמצאת על כביש 90 קרוב לבית משפחת שמולביץ.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף